הכירו את גיא ארמה, בוגר טרי מבצלאל, ומעצב בן 27 העוסק במיתוג, טיפוגרפיה, ועיצוב אריזות. הוא גדל בזכרון־יעקב ויצא לשנת שירות בנוער העובד והלומד. משם המשיך למסלול נח"ל (חיל חינוך) בצבא. לאחר השחרור מהצבא עבר לתל־אביב, ואז בצלאל וירושלים, חילופי סטודנטים ב־BTK: Art & Design שבברלין, ובחזרה לתל־אביב.

גיא מאמין שעיצוב מגיע מאמפתיה ומרגש, ושהעיצוב חייב לשקף תחושה מסוימת ולעורר רגש מסוים אצל המעצב/ת ואצל האנשים שצורכים אותו. כשהוא מעצב, הוא משתדל להיות אימפולסיבי, לשפוך את כל מה שיש בתוכו ולשחק עם זה.

היי. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

הקמת תערוכת גמר בבצלאל!

איפה אתה עובד עכשיו?

בסטודיו קטן וחמוד שנקרא סטוריטלרס, הממוקם בבית הצהוב (המבנה ההוא שרואים מאיילון עם הציטוט הענק של אלברט איינשטיין).

אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

אני אוהב לעבוד בצוות ולפתח דברים שאחרים יצרו, ולראות איך אחרים מפתחים רעיונות שלי.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

קודם כל – פרויקט הגמר שלי HEARTMART שממתג רגשות. לאחרונה אני עובד על דוח חברתי-שנתי של בנק דיסקונט. זהו ספר עם הרבה נתונים וטקסט, שצריך להפיח בו חיים.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

יואב, בן זוגי.

אתה יכול לספר קצת על החוויה שלך מחילופי הסטודנטים?

האמת ש־BTK: Art & Design שבברלין הוא מקום די בסיסי, ולא ידעתי את זה לפני שבחרתי אותו. אז היה לי הרבה זמן פנוי וניצלתי אותו לטייל ולעבות את העבודה על כל הפוסטרים שלי. הרבה מההשראה הגיעה מגרפיטי ופרסומות ברחוב, ומגלריות אלטרנטיביות.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

כשאומרים ’איזה יפה‘ ומחייכים על משהו שעבדתי והשקעתי בו מחשבה ורגש.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

פותח אילוסטרייטור וכותב את המשפט הראשון שעולה לי בראש.

מה אתה עושה בשביל הכיף?

אני אובססיבי לצמחים, עציצים, לגדל ולטפח אותם. אוהב לרוץ בטיילת, לפחות פעמיים בחודש כדי לנקות את הראש. ולפעמים אני סתם אוהב להזרק אצל חבר.

יש לך הרגל מגונה?

אכילה רגשית אם זה נחשב.

פרויקט הגמר ״הארטמארט״ שעיצבתי בהנחיית להב הלוי. במקצוע שלנו, אנחנו רגילים ״להלביש״ רגשות על מוצרים באמצעות מיתוג ושיווק. רציתי להפוך את הפעולה, ולהפוך את הרגשות למוצרים. ה״ארטמארט״ הוא סופרמרקט בדיוני שבו נמכרים רגשות בצורת אבקה. נעזרתי במודל של רוברט פלוצ‘יק, המחלק את הרגשות האנושיים למשפחות. כל משפחת רגשות קיבלה צבע וצורניות הנשענים על צבעים המעוררים (מבחינה פסיכולוגית) את הרגש המדובר. עיצבתי מערך של 24 אריזות המחולקות ל־8 סדרות. כל אריזה מכילה אבקה המעוררת רגש אחר בזמן הצריכה. האריזות מגיעות בגודל אישי (700 גר’) וגודל משפחתי (5 ק“ג).

יצא לך לטייל בחו״ל?

טיילתי לבד בלונדון-פורטוגל-ספרד-גרמניה. זו הייתה פעם ראשונה שהייתי לבד והכל היה ממש ספונטני. היה לי מאוד חשוב לבקר במוזיאונים, ואחת החוויות הכי חזקות הייתה לראות את ה״גרניקה״ במדריד. זו הייתה פעם ראשונה שיצירה אמנותית גרמה לי לדמעות בעיניים.

מה משך אותך לתחום?

בתיכון הייתי נוסע לתל־אביב, וחוזר עם פוסטרים של הבלוק שתלשתי. הייתי מעצב פליירים לטיולים של חניכים שלי בנוער העובד.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

בוגר בצלאל, התקבלתי גם לשנקר.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד? באיזה אופן? איזו חכמה או לקח נשארו איתך מאותו מרצה?

מאיר סדן שהיה אחד המרצים שהכי דרבנו אותי להיות יותר ביזארי ולא לחשוש לעצב מוזר.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

דיוויד קרסון אחד המעצבים שאני ממש מעריך ושואב ממנו הרבה השראה.

במה היית עוסק אם לא היית מעצב?

פותח משתלה.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

1000 פוסטרים שעיצבתי, סטודיו משלי, פונט שעיצבתי, שתהיה לי משפחה, להיות מורה.

בפינת ההמלצות אנחנו מבקשים המלצות שונות מהטאלנטים שלנו.

המלצה על ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת:

לא יצא לי לקרוא ספר הרבה הרבה זמן, האחרון שקראתי היה כנראה ״קיצור תולדות האנושות״ מאת פרופסור יובל נח הררי.

המלצה על אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים:

ארכיון של מאות פוסטרים של מעצבים שונים מרחבי העולם.

המלצה מוזיקלית:

הנה ההמלצה שלי - מוזיקת מרימבה למדיטציה. קצת הזוי - אבל עוזר להיות בפוקוס ולעבוד ממש טוב

מהו הפונט העברי האולטימטיבי שלך? ומהו הפונט הלועזי?

אני מאוהב במרים, לדעתי תמיד יהיה הפונט האהוב עלי.
לגבי פונט לועזי, זה משתנה מעת לעת. לרוב זה יהיה אווניר.

ולסיום: כתוב את המילה הבאה בכתב היד שלך: ״סופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס״