השאלון עם סיון מטייביץ׳

סיון מטייביץ׳ אוהבת טוויסט בחיים ובעיצוב שלה, אבל ״סיווש״ מתרחקת ממתיקות יתר. נולדה ב־1989, וגדלה בקרית חיים למשפחה עם שלוש אחיות גדולות ואח קטן. בשנה שעברה היא סיימה ללמוד תקשורת חזותית ב״גורן״, וכיום עובדת בסטודיו ״אֵז-ווִי״ בשירות קריאייטיבי ומיתוג למטרות חברתיות. דבר שמאפשר לה לבנות עולם של ערכים ושפה, למשוך בחוטים ולדמיין מציאות חדשה. בנוסף, היא גם עוסקת באימג׳ מייקינג, פרינט, עריכת וידאו, ועבודה ידנית. היא מצלמת את רוב הדימוים שלה בעצמה, והאהבה שלה למוזיקה מניעה אותה ליצור. היא אוהבת פַּאנק ופנזינים, ואמנות עם חספוס. היום היא חיה בפלורנטין עם ג׳וני ושולי, הכלבים שלה.

מה הגישה העיצובית שלך?

בגדול, חשוב לי שתמיד יהיה טוויסט. אם אני מקבלת בריף מאוד ברור אני אתחיל בלחשוב על הצד ההפוך, הדבר הכי לא קשור שאפשר לחבר לבריף. ואז אמצא דרך לחבר ביניהם. גם במוזיקה, גם בעיצוב, בקולנוע, באומנות ובתרבות בכלל – הדבר הכי קשה לי זה מתיקות יתר. אני לא יכולה לצפות בסדרות עם התסריט הכי צפוי. אני אוהבת דברים שיש בהם אלמנט אפל. וגם האפל, בכלל לא חייב ואפילו רצוי שלא יהיה צפוי ומובן. משהו בסאבטקסט שגורם לך לחשוב, משהו בתפאורה מתקתקה שדוקר אותך בבטן.

מה משך אותך לתחום?

אחרי שנתיים של לימודי צילום הבנתי שזה לא מספק אותי. שזה רק עוד כלי ליצירה והייתי רוצה לרכוש כמה שיותר כלים נוספים.

מה גורם לך ליצור?

מוזיקה. ברמה הכי קלישאתית, שירים טובים מייצרים אצלי דימויים וסיפור ויזואלי בראש.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

דיוויד בואי. הוא לא מעצב אבל בהחלט אמן. הרבה פרויקטים שלי בלימודים נגעו בו בצורה זו או אחרת.

רגע, בואי נחזור אחורה. טיול של אחרי צבא עשית?

לא. למעשה עשיתי שירות לאומי במשך שנה. הטיול-אחרי-צבא-לפני-לימודים שלי היה לעבור לתל־אביב לחצי שנה.

איך התחלת? לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

עשיתי בגרות באדריכלות כי חשבתי שזה מה שאעשה כשאהיה גדולה, עד שהבנתי שזה טכני מדי בשבילי. עשיתי שירות לאומי בבית אבות "משען" נאות אפקה, בצפון תל־אביב. אחריו גרתי בבית של ההורים כמה שנים, עבדתי בחנויות צילום ומלצרות עד שהחלטתי ללכת ללמוד צילום. לא רציתי להיות צלמת, רק לדעת לצלם, אז נרשמתי ללימודי החוץ (לימודי צילום) בויצו חיפה – לימודים של שנתיים. שנה אחר כך התקבלתי לתקשורת חזותית ב״גורן״ (עמק יזרעאל), אבל כולם סביבי התעקשו שאנסה גם לויצו כי זה קרוב לבית. באתי בביטחון מלא כי כבר למדתי שם צילום וחשבתי שקטן עליי. לא עברתי את השלב הראשון אפילו! בדיעבד אני מבינה שזה היה רק לטובה.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

וואו, מלא התחלות חדשות: טבעונות, 2 כלבים, סיום לימודים, הופעה של רדיוהד, מעבר לפלורנטין, עבודה חדשה.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

אבירם מאיר, ראש המחלקה שלנו בגורן – אותו גם בחרתי כמלווה לפרויקט גמר.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

הולכת לישון.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

בצוות, לבד מאוד קשה לי לחשוב.

אם לא היית מעצבת מה היית?

מלצרית.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

גרה בדירה לבד בפלורנטין (עם מרפסת!), ממשיכה לעצב ומצליחה למצוא זמן גם לשאר החלומות שלי (ללמוד נגרות, תפירה, לחזור לנגן בפסנתר ולעשות יוגה, או כל פעילות שהיא).

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת.

שיט, אני לא קוראת ספרים כלל וכלל. יכולת ריכוז של עכבר.

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

את הספר האהוב עליי (ובין היחידים שלי) קיבלתי ליום ההולדת האחרון - Fanzines של טיל טריגס. הוא ענק וכבד (הפיל לי מדף) אבל מושלם. סרקתי ממנו מלא דפים ומיסגרתי על הקיר.

את המגזין/פנזין ״סלון״ עיצבתי בשנה ג׳ בקורס ״עיצוב מגזין״ בהנחיית שי גולן. המגזין שם את תרבות השוליים במרכז העניינים שלו, ועוסק בשיחות על אמנות, פילוסופיה, מוזיקה, ותרבות לילה. את המגזין עיצבתי גם באופן ידני: עבדתי עם סריקות, קריעות נייר, הדבקות, עיתונים, מאסקינג טייפ, זירוקס וסריקה. הודפס בצבע על נייר עיתון, מה שאיפשר לי להוסיף גוונים עדינים לנייר.

מה הפלייליסט שלך?

בשבועות האחרונים עברתי לספוטיפיי אז הוא מכין לי דיילי־מיקס ואני בעיקר מעבירה שירים ומתעצבנת. בסוף הוא יידע.

באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

Courier New, אבל בלי לתקן ריווחים.

מה שם החיבה שלך?

סיו, זיו, סיוקל'ה, סיווש, סיוושקה.

יש לך הרגל מגונה?

שנ"צים. זה נורא, בכל רגע פנוי. אתמול נגיד הבטחתי שאשטוף את הבית כשאחזור מהעבודה, מפה לשם נרדמתי לארבע שעות וכבר הגיע לילה.

קיצור מקלדת אהוב

cmd+shift+i (אינוורט בפוטושופ). סקסי.

מהי משמעות החיים?

באמת שאין, תפסיקו לחפש.

ספרי לנו על התחביבים שלך.

הכלבים שלי! ג'וני בן 3 וחצי, שולי בת 10. את שניהם אימצתי בשנה וחצי האחרונות. אם הייתי יכולה הייתי עונה על שאלון שלם שסובב רק סביבם. אני טבעונית אבל זו לא העדפה קולינרית. טבעונות זה לא סוג של מטבח, למרות מה שרבים נוטים לחשוב. יש מטבח איטלקי טבעוני (המועדף עליי), ים תיכוני, תאילנדי וכו'. אני לא מעריצה גדולה של אוכל, ולמען האמת לא מבינה בזה כלום. אבל הטבעונות כן מאתגרת אותי ואני אוהבת לנסות מתכונים חדשים.