שרון ישראל היא מעצבת בוגרת שנקר, ומתמחה בטיפוגרפיה. היא נולדה בערב חג המולד של שנת 1990, קצת לפני מלחמת־המפרץ, ולכן כל התמונות שלה מאותה תקופה מלוות במסכות אב״כ. היא גדלה בבית תלת־לשוני (עברית, ספרדית וצרפתית) בצפון תל אביב, וכעת היא דוברת של 5 שפות (גם אנגלית ופורטוגזית). במהלך התואר בשנקר, הספיקה להתמחות בקיץ שבין השנים ג׳ וד׳ בסטודיו יותם בצלאל למיתוג, ומיד לאחר הלימודים התחילה לעבוד בסטודיו ״בלנד איט״, ועכשיו בסטודיו ברוך נאה. שרון אוהבת לעסוק בטיפוגרפיה ולעצב ספרים וחוברות, בעיקר עם דימויים טיפוגרפיים.

מה משך אותך לתחום?

אני באה ממשפחה די ארטיסטית, אפשר להגיד. סבתא שלי היא אמנית פלסטית בין היתר ואמא שלי היא מעצבת גרפית בעצמה. די נולדתי לתוך המציאות הזאת שבה כל המונחים הנוגעים לאסתטיקה, קומפוזיציה, היררכיה ומבע רגשי יושבים איתנו ביחד סביב השולחן. זוהי סיטואציה שגרמה לי לנוע בספקטרום הזה שבין אומנות ועיצוב והעלתה בי שאלות כמו ״כיצד עיצוב יכול לשרת את האומנות?״ ולהפך. בבית שלי אמנות נמצאת בצד אחד ועיצוב בצד השני, ולא נוצרת כמעט סינתזה בינהן - זה מה שתמיד משך אותי ועד היום מעסיק אותי וניכר בעבודותיי: החיבור בין אמנות ועיצוב, ומתיחת הגבולות – אחד של השני, ואחד לטובת השני.

זה די כיף לבוא מסביבה שקרובה לתחום שלי, אבל אני לא אשקר ואגיד שזה רק כיפי. כרוכים בכך המון קשיים, ציפיות ואתגרים פנימיים עוד לפני שאני יוצאת החוצה כל בוקר ומתקשרת עם העולם החיצון. אבל העובדה שכולנו חגים סביב שדות יצירה דומים, גרמה ועוד גורמת לי לחשוב כל הזמן על ״מי אני רוצה להיות בתוך המקצוע הזה?״, או ״מה יש לי להציע שעוד לא הוצע או שקשה להציע?״. זה הדחף שמסקרן אותי ומשאיר אותי עירנית - דבר שהוא הכרחי במקצוע כמו עיצוב גרפי.

מה גורם לך ליצור?

יש לי המון טריגרים שגורמים לי לרצות לרוץ וליצור, כמו ריח, טעם, ומוזיקה (!). אני מאוד אינטואיטיבית בכל הקשור בליצור לוחות השראה בראש שלי. אין לי חוקים, זה בא כשזה בא. כל דבר כמעט מצית אצלי משהו. אני אהיה כנה ואגיד שאני ׳קצת׳ מרדנית באופי שלי: הטריגר הכי חזק שלי לעבודה, הוא כשאומרים לי שמה שאני רוצה לעשות הוא לא אפשרי. אז, אני עושה הכל בשביל להוכיח את ההפך, ואני מוכיחה.

איזה מעצב השפיע עליך יותר מכל?

לא יודעת אם יותר מכל, אבל אני מאוד מתחברת לוולפגנג וויינגרט ולשאר המעצבים השוויצרים. גם יאן טשיכולד ואוטר אייכר. אני מאוד אוהבת את איסמו נוגוצ׳י, שעוסק הרבה באובייקטים ובחלל הנגטיבי שלהם. זה מרתק בעיניי ומפרה מאוד.

רגע, בואי נחזור אחורה. טיול של אחרי צבא עשית?

עשיתי טיול מאוד קצר לארצות הברית לפני הלימודים. אני לא בנאדם של נסיעות ארוכות מדי, אז כן התאווררתי, הייתי במוזאונים, נהנתי לי וחזרתי מיד לפני תחילת הלימודים שלי בשנקר.

את האמת, לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי להתקבל לבצלאל, שנקר וויצו חיפה, ונותר היה לי להחליט בין ויצו לשנקר ובחרתי ללמוד בשנקר – ההחלטה הכי טובה שעשיתי. שמחה מאוד שלמדתי שם.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

סיימתי את הלימודים וקיבלתי תמיכה אדירה בחוץ מכל מי שסובב אותי. חזרתי קצת להיות מי שהייתי לפני הלימודים, קצת חזר לי הצבע לפנים והתחלתי לישון טיפה יותר!

איזה מורה השפיע עליך במיוחד?

מיכל פאוזנר ומיכאל גורדון.

״את פרויקט הגמר שלי ״ספייסינג״, עיצבתי בשנה ד׳ בהנחיית דקל בוברוב ונירית בנימיני. הפרוייקט הינו ספר מחקר העוסק במונח ׳רווח׳. הספר מתחלק ל-3 פרקים: הפרק הראשון ושמו ׳זיהוי׳, מתבונן במרווחים בסביבה היומיומית שלנו, דרך סדרת צילומים תיעודיים שמאפשרת לקורא להיכנס לתוך תהליך ההתבוננות שהולך ומעמיק ככל שמדפדפים. הפרק השני שנקרא ׳ניסוי׳, שהינו בוחן את האנלוגיות המתאימות למילה ׳רווח׳ בתחומים אחרים, כגון סאונד, ומוזיקה (דממה), שפה, זמן (שקיעה וזריחה) ועוד. המחקר נעשה על ידי פירוק חזותי של מגוון ייצוגים ויזואליים, כגון מחזות, סרטים וספרי תווים על מנת לאתר את הרווחים.״

מה את עושה כשאין לך מוזה?

לא קורה הרבה שאין איזה משהו שמצית אצלי משהו, אבל אם המצב ממש חמור אז אני חוזרת לספרים פיזיים. שיטוט אינטרנטי לפעמים סטרילי לי מדי, אז אני חוזרת להרגיש ספרים ולדפדף בהם ואני שמה לי קצת מוזיקה תוך כדי.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

זה נורא תלוי בפרוייקט ובאנשים. אני דיי קונטרול פריק, אז כל עוד אני יכולה, אני אעדיף לעבוד לבד. קשה לי כשהדברים לא בשליטה שלי. אם מדובר בפרויקט גדול במיוחד שמצריך עבודה קבוצתית, נורא תלוי מי הם האנשים, כן? בסיטואציות כאלו אני פשוט לומדת לסמוך על האנשים שעובדים איתי או מולי.

אם לא היית מעצבת מה היית?

אני ממש לא יודעת להגיד.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

אני מאחלת לעצמי לפתוח סטודיו משלי או סטודיו לצד אנשים מוכשרים אחרים שינוע על הספקטרום הזה שכל כך מעניין אותי, שבין אומנות ועיצוב בעיקר בעולם הפרינט, הקטלוגים והספרים. סטודיו שיעבוד עם אומנים, מעצבים אחרים, מוסדות תרבות שונים. מעבר לזה, אני מקווה מאוד, שאוכל לשוב להרצות בשנקר כבר אז.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת

Amor en los Tiempos del Cólera - Gabriel García Márquez (אהבה בימי כולרה, מאת גבריאל גארסיה מארקס), Silence - John Cage

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

אוי. טוב, בערך כל הספרים של עיצוב גרפי שוויצרי, וולפגנג ווינגארט, פול ראנד, ארמין הופמן (Graphic Design Manual), ג׳וזף מולר ברוקמן (The Grid System), סטיבן הלר…הטובים ביותר, נו. גם הספר החדש של פאולה שר מהמם ממש.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים:

אני נמנעת מפינטרסט והדברים האלו. פשוט גוגל או ספרים שיש לי בבית.

מה הפלייליסט שלך?

האמת שאני נותנת ליוטיוב להפתיע אותי, אבל אני תמיד מתחילה עם The XX
שזאת להקה מדהימה. לשיר הזה קוראים Angels.

באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

נורא קשה לי עם השאלה הזאת!!!
טוב, אם זה דו־לשוני, אז כל מה שיכתב באותיות לטיניות: ב־Garamond ו־Helvetica.
בעברית: פרנק־ריהל ונרקיס בלוק.

מה שם החיבה שלך?

שרונה, Sheron, שר.

יש לך הרגל מגונה?

אני לא תופסת מזה הרגל מגונה, אבל חונכתי לדעת שלא לאהוב לישון זה הרגל מאוד מגונה. אני, חושבת שזה ביזבוז זמן. אני נהנת כשאני ישנה וקשה לי לקום לפעמים, אבל אני לגמרי חושבת שזה פשוט זמן לא מנוצל של חיים.

קיצור מקלדת אהוב

Alt+Shift+B+⌘ (שחור־לבן)

מה משמעות החיים?

או וואו. שאלת השאלות. לעשות טוב. לך, לכולם, ובכך לעשות טוב לעצמי. קצת קלישאתי.

מה הגישה העיצובית שלך?

אני מאוד מאוד אוהבת ניקיון ודיוק. אני חובבת של מינימליזם, ממש עד רגע לפני שהוא נהיה דל ופשטני. אני מאוד מאמינה בתוכן איכותי, אני חושבת שאסור להפריד את העיצוב מהתוכן שהוא בא לשרת. בעיניי הם באים ביחד, יד ביד. עיצוב לא מתקיים בלי תוכן, אחרת הוא רק דקורטיבי. אסתטיקה טובה לא מספיקה בעיניי כי היא לא משאירה חותם עמוק והיא בטח ברת חלוף.

״את הפרויקט ׳לול׳ - ליק אוף לאסט (״זליגה של תשוקה״ באנגלית), עיצבתי בהשראת האמן ג׳ף קונס. ״לול״ הוא מותג ליקרים בטעמי פירות המציע שלוש טעמים בבקבוקים בנפח של 500 מ״ל: תות, אפרסק, ואוכמניות, ובנוסף ישנו בקבוק ״לול טו גו״ בנפח 250 מ״ל. עיצוב הבקבוקים מהדהד מיניות ברורה בצורניות שלהם, ובתוספת הפקקים הצבעוניים והזוהרים שגם מזכירים סוכריות. בנוסף לבקבוקים עיצבתי את הלוגו ושאר השפה האיורית.״

יש לך תחביבים?

אני חובבת של שפות. עד היום אני מנסה ללמוד שפות חדשות. התמזל מזלי שלמידה של שפות דיי באה לי בקלות ואני מאוד מודעת גם לחשיבות של זה. מעבר לזה אני מאוד אוהבת הוראה בעיצוב. יש משהו בלעזור ולתת ביקורות שממלא אותי בצורה אחרת. מצד אחד יש את הפרקטיקה של לשבת ולעצב ולדייק דברים, ומהצד השני יש את הלשבת ולבחון עבודה של מישהו אחר ולנסות לעלות על הבעיות ביחד שהוא פשוט תרפיה לנשמה. זה מאוד מאוד מספק אותי.

איך נראה כתב היד שלך?