תום אברמוביץ׳, יליד 1989, הוא מעצב רב־תחומי עצמאי ובוגר טרי של המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית בשנקר. הוא מקבל השראה מאנשים, ואוהב להקשיב, לדבר ולהבין. השיחה עם הלקוח עוזרת לו להגיע לתוצרים שמפעילים את הרגש, וגם לדייק את העיצוב שלו לקהל יעד ספציפי.

מה משך אותך לתחום?

נמשכתי לגיוון שהתחום הזה מאפשר. מגיל צעיר נמשכתי ליצירה ואמנות – ציירתי, פיסלתי, צבעתי בתוך הקווים וכו'. הייתי ילד מאד סקרן ורציתי לבחון ולגעת בהכל (תשאלו את דודה רחל שנהגה לקשור לי את הידיים כשביקרתי אצלה).
גם היום אני מונע מסקנות, תמיד חוקר, בוחן ונכנס לתחומים חדשים. אני מאמין שעיצוב טוב הוא עיצוב שיכול להתבטא במגוון מדיומים, ולכן אני יוצר בכל תחומי התקשורת החזותית: דפוס, תנועה, אינטרקטיב, דו־מימד ותלת־מימד.

מה גורם לך ליצור?

הרצון להתבטא, ו-ויז'ן שעולה לי מתוך שינה, אני מעיר את עצמי באמצע חלום כדי לרשום את הרעיון (ולרוב מגלה בבוקר שכתבתי ג'יבריש).

מעצב שהשפיע עליך יותר מכל

קשה לי לסמן אחד, אני בעיקר מושפע מאנשים והסביבה. אבל בכל זאת, אציין את סטודיו ננדו ובראשו המעצב אוקי סאטו.
בעיקר בגלל השימוש בחומרים מגוונים ועיצוב אובייקטים סופר אסתטיים שמעוררים רגש.

רגע, בוא נחזור אחורה. טיול של אחרי צבא עשית?

דרום אמריקה ומקסיקו.

את האמת, לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

נבחנתי לבצלאל, חולון ושנקר. התקבלתי לשנקר וחולון ובבצלאל לא עברתי את השלב הראשון. ברגע האחרון נרשמתי גם לבחינה של עיצוב תעשייתי בחולון והתקבלתי, אבל החלטתי ללכת אחרי התכנית המקורית ובחרתי בשנקר, תקשורת חזותית. אולי אלמד תואר שני בעיצוב תעשייתי.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

סיום התואר!

מורה/מרצה שהשפיע עליך במיוחד

ראובן כהן ויעל בוגן, שניהם שמים דגש על מחקר, פיתוח הקונספט ודרכים להעברת המסר.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

שוטף כלים ומסדר את הבית. כך שאם הבית שלי מצוחצח, אפשר להבין שאני במחסום מחשבתי.

את/ה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

האידיאל הוא גם וגם, תלוי בפרויקט. מצב אחד אני אוהב ליצור על פי החזון שלי, כפי שאני רואה אותו. ומצד שני, עבודת צוות מאד מפרה, חילוקי הדעות פותחים את הראש ומאפשרים להגיע לפתרונות יצירתיים.

אם לא היית מעצב מה היית?

אולי עוסק בטיפול? אני מאד מתעניין בתחום מדעי הרוח, פסיכולוגיה.

כשאהיה גדול אהיה...

בסטודיו שמורכב ממעצבים ואמנים מתחומים שונים ושביחד נפצח בריפים. במקביל, אצור פרויקטים אישיים בנושאים חברתיים.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת

"אלטסור", פואמה ארוכה (ומדהימה!) שעליה ביססתי את פרויקט הגמר שלי.

מה הפלייליסט שלך?

אין לי פלייליסט, אני מפעיל שיר ראשון ונותן ליוטיוב להפתיע אותי.

באיזה פונט את/ה רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

״הדסה״

מה שם החיבה שלך?

תומאוד

יש לך הרגל מגונה?

לאכול במבה עם מזלג.

קיצור מקלדת אהוב

CTRL+SHIFT+N (בכרום)

מה משמעות החיים?

להצטיין על פי מודל ההצלחה שהמצאת לעצמך.

משהו אחרון להוסיף?

דברו איתי ובואו נעשה משהו ביחד.