הכירו את אביב כץ, בת 27 (14.4.96) נולדתי וגדלתי בתל־אביב היקרה. היום גרה בדרום העיר. למדתי תקש״ח במכללת מנשר לאומנות וסיימתי שנה שעברה (2022). מאז ומתמיד עסקתי בתחום כזה או אחר באומנות, ברגע שהתחלתי לעצב, העולמות התחברו לי באופן טבעי וכיום אני אוהבת לשלב בין שניהם במכוון וגם לפעמים בטעות. התחומים שהיום יותר מושכים אותי זה עיצוב לווב, פיתוח ברנד, איור וציור. כיום אני עובדת בוויקס כמעצבת מרקטינג. אני אוהבת בעיצוב בעיקר את החופש של המדיומים. יש המון אופציות, אפשרויות לשחק וללמוד טכניקות, גישות ולהמשיך לפתח את עצמך. היופי זה השילובים האינסופיים שיכולים להיווצר. כל שילוב מייצר משהו אחר. בזמני הפנוי והדל אני מנסה לנוח (!), ליהנות וליצור (לעצמי). לא תמיד פשוט אבל חשוב 🙂

היי אביב. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי! אני מעולה. בדיוק אחרי סופ״ש מושלם בראש פינה עם חברות.

איפה את עובדת עכשיו?

אני עובדת כבר שנתיים בוויקס כמעצבת במרקטינג. התחלתי כסטודנטית וכשסיימתי לימודים המשכתי במשרה מלאה.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

ממש לאחרונה הגשתי את פרויקט הגמר, בעיקר עבדתי עליו לאחרונה. זאת הייתה חוויה מאתגרת ומלמדת.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

אם מדברים על בריפים, אני חושבת שפעם הייתי מעדיפה לעבוד לבד כי אז כל התהליך בעצם מאוד שלם. אני לא צריכה לעצור, להסביר דברים שאולי לא מובנים, לא צריכה להיות סופר רגישה ובעיקר ליצור לבד זה מאוד אינטואיטיבי. תהליך מאוד אישי. אבל היום אעדיף צוות. יש הבנה ענקית שמגיעה עם הזמן, מה את יכולה ליצור עם עוד כמה אנשים. היצירה תהיה הרבה יותר מורכבת ומרשימה. כל אחד יביא לשולחן את המומחיות שלו. היום אני יודעת שאני לא צריכה להיות מומחית בהכל. אני יכולה להתרשם וללמוד מאחרים בעלי ידע רב ממני, להיעזר בכישרון שלהם רק ירים את שלי.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

אני משתתפת בתערוכה קבוצתית בשם ״בינג׳״ שבתוך המערך המופלא בשם ״ספרו לי עוד״ במוזיאון הרצליה לאומנות עכשווית. כל התערוכות עוסקות בתהליכי איור מדהימים. התערוכה שאני מציגה בה נאצרה ע״י יובל סער וענבל ראובן. אני ועוד חברים מוכשרים נתנו ביטוי ויזואלי למושג בינג׳ האינסופי שכולנו חווים ביום יום במגוון תחומים, החל מהודעות, שרשור מיילים, קניות, אסונות וקונספירציות, סדרות וזוגיות. התערוכה מוצגת עד סוף חודש נובמבר, ביקור במוזיאון הוא ברמת החובה!

הפרויקט שלי מתוך התערוכה. בעשייה שלי התמקדתי בהודעות שצובטות את הלב (לטובה ורעה) שאספתי מהקרובים אלי, נתתי ביטוי איורי לתגובות שלהם. יצרתי אוסף של שירשורי הודעות ותגובות מאוירות שתלויות בערימה על הקיר ומשחקות עם אלמנטים נוסטלגיים, רגשיים ופיזיים.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

אני חושבת שאין דבר ספציפי. אני עוברת תהליך עם עצמי שאני מאוד מבסוטית עליו. מאז תחילת הלימודים יש חוסר ביטחון שמתלווה לפרויקטים או תהליכים מסוימים שהיום אני מנסה לשחרר. תמיד יש תהיות וערעורים. האם אני מעצבת מספיק טובה? מתוחכמת? מקצועית? אם אתן לזה שם – תסמונת המתחזה. השנה אני פתוחה יותר לפרויקטים, לאתגרים שאולי פעם הייתי מסרבת מתוך החשיבה שאני לא אצליח להביא את הפתרון. כיום אני מסתכלת על פרויקטים והצעות כהזדמנויות ולא מסרבת ישר. מנסה להבין אם אני רוצה את הדבר ואם כן משחררת את כל רעשי הרקע שמונעים ממני להתקדם ואומרת ישר כן. מניסיון, דבר מביא לדבר שני וכן הלאה.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

השראות. אני הכי אוהבת את התחושה לאחר שאני שומעת הרצאה מדהימה או רואה יצירה שאני מאוד אוהבת שמעוררת את הרעב הזה. הקנאה (הטובה) הזאת. כשאני רואה אנשים מוכשרים שמגשימים את עצמם ומה שהם יצרו מעורר בי תחושות מטורפות – זו ההשראה הכי טובה. אין הייפ כזה. צריך לשמור אותו וליישם אצלי בידיים.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

ואוו, קרה לי בשנה ג׳. סוף סמסטר א׳ יצאתי עם תחושה מדהימה, הרגשתי שלמדתי המון על עצמי כמעצבת וסוף־סוף התחלתי להרגיש מגובשת יותר. נכנסנו לשבועיים חופש בין סמסטרים. נחתי המון וברגע שחזרנו הרגשתי שאיבדתי את זה. לא הצלחתי להבין איך אני הצלחתי לעשות את כל מה שעשיתי בסמסטר הקודם ואיך אני אמורה להמשיך, כשאני מרגישה שאני לא יודעת לעצב. זו הייתה תחושה קשה. כאילו הדבר הזה שגורם לך לדעת מה לעשות נעלם ממך. אז פשוט המשכתי הלאה, נתתי לעצמי ליפול בשביל להתרומם בהמשך. הדבר הכי נכון שעשיתי זה היה לסמוך על עצמי ולדעת שלאט־לאט אחזיר לעצמי את היכולות והביטחון. וכך קרה באמת.

יש לך הרגל מגונה?

יו, כן. המון פעמים אני מקבלת בריף ודי יודעת מהר מה בא־לי לעשות איתו. אני עושה סקיצות ולאחר מכן מטפלת בעיצוב. השאיפה הכי גדולה לעצמי זה לא למהר כל־כך כמו שאני עושה בדרך־כלל. אלא לעשות עוד כיוון ולא ישר להתאהב בראשון. אני צריכה לממש את החזון שיש לי בראש ובנוסף לחשוב על עוד כמה זוויות לאותו חזון. קשה לזכור לפעמים כשאת מוקסמת מהרעיון הראשוני.

יצא לך לטייל בחו״ל?

האמת שאני במשך הרבה שנים לא טסתי מפחד. לאחרונה התגברתי על הפחד ואני מנסה לצמצם את הפער שיצרתי לעצמי. לטוס מאוד חשוב בעיני, זה תחושת חופש.

מה משך אותך לתחום?

וואי, האמת לא הכרתי את התחום. לא ידעתי מה זה תקש״ח כשהתחלתי ללמוד. ידעתי שאני אוהבת לצייר, לשחק עם תוכנות וקומפוזיציות ובעיקר אסתטיקה שתמיד הייתה חשובה לי. חבר בזמנו התחיל ללמוד את התואר וחשבתי שיתאים לי. אז, איכשהו התגלגלתי לזה, אבל תמיד ידעתי שאעסוק בתחום יצירתי בחיים המקצועיים. עוד מגיל צעיר.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי לשנקר ולא הצלחתי. לשאר המקומות לא רציתי באותה תקופה. אחרי שקיבלתי את הלא של שנקר, חיפשתי אלטרנטיבות ומצאתי את מנשר. שמעתי שזה מקום יותר קטן ומכיל והרגיש לי שזה מה שהכי מתאים לי. מנשר הייתה הזדמנות לחוויה אישית ומפתחת. מקום קטן יותר שלא מפספס אף אחד ואחת.

איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?

גלעד פריד. הוא מרצה בקורס לאינטראקטיב במנשר. הוא התחיל ללמד אותנו משנה ב׳, סמסטר ב׳. מעבר לזה שהוא בן אדם מקסים ונעים, הוא גרם לי להתאהב בתחום. לפני כן הייתה לנו התנסות דלה עם אינטראקטיב ולא הבנתי מה רוצים ממני. בכל זאת הייתי בייבי אז, אבל אני זוכרת את הבלבול בכל הקשור לקורס. כשגלעד הגיע, הוא לימד אותנו באופן הכי נעים וכיף שגרם לי להבין את הנושא וגם לאהוב אותו. אז אני מודה לו.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

כנראה הייתי יוצרת משהו. אם זה אמנות פלסטית או פסלים. אולי דברים לבית. משהו עם הידיים.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

אני לא יודעת! אבל אני כן מאחלת לעצמי להמשיך להתפתח, לאהוב את מה שאני עושה, להתקדם למקומות שמעניינים אותי ובעיקר לקום שמחה. חמסה.

באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

הדסה.

יש לך המלצה מוזיקלית?

SAINT LEVANT – אמן פלסטיני־צרפתי. ממש נייס במיוחד האלבום האחרון שלו.

מהי משמעות החיים?

להיות הכי מאושרים שאפשר. מה יש לנו חוץ מזה?

איך עולם העיצוב ייראה עוד עשור?

מפחיד! מקווה אבל שבקטע טוב 🙂 נראה לי ימשיך להתקדם במהירות מבחינה טכנולוגית אבל כן ישאיר מקום חם ונוסטלגי לקראפט, דפוס ועשייה ידנית.

מה שם החיבה שלך?

אביבה, אביבי, חביב, חביבה, אביבוש. אחותי הבכורה קוראת לי ״חבובי״ ואחותי האמצעית ״גוש פרווה״ (לא שואלת למה).

קיצור מקלדת אהוב?

command+control+shift+4

ולסיום, כתבי את המילה הבאה בכתב היד שלך: