הכירו את עידו, מעצב ממשקים בסטארט־אפ ומאייר פרילאנס בן 29, בוגר בצלאל בשנת 2014. בעוד כמה ימים הוא יתחיל בלימודי תואר שני בתקשורת חזותית באקדמיה לאמנויות וייסנזה שבברלין. הוא אוהב לצייר המון, לשטוף כלים, להקשיב לפודקסטים, ולקבל השראה מהעיר ומן השיחות שהוא שומע ברחוב. רגע לפני שהוא מסיים לפרוק את הארגזים בדירה החדשה שלו בברלין, תפסנו אותו לראיון קצרצר.

מזל טוב על הלימודים! אתה יודע גרמנית?

למדתי במשך שנה גרמנית במיוחד ללימודים.

איפה אתה עובד עכשיו?

מעצב בסטארט־אפ חיפאי קטן בימים, ומאייר פרילאנס בלילות.

מה התפקיד שלך שם?

אני המעצב היחיד בין 4 מתכנתים, ו-4 אנשי שיווק ומכירות, אז התפקיד שלי כולל כל דבר חזותי שלא דורש חישוב מספרים. זה בדרך כלל מתבטא בעבודת UX, אבל אני מתנסה גם בפרודאקט, מרקטינג, ואפילו קצת תכנות פרונט־אנד בסיסי.

אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

בלימודים יצא לי לעבוד לא מעט בצוות, ועכשיו פחות. יש יתרונות וחסרונות פה ושם, אבל בסופו של דבר, כשאני עובד בצוות יוצא ממני משהו שלא היה יוצא ממני לבד, ומצד שני מה שיוצא הוא לא לגמרי 'שלי', אם יש דבר כזה בכלל.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

היתרון של עבודה כפרילאנסר במקביל לעבודה רגילה הוא שיש לי את הפריווילגיה לבחור רק את הפרוייקטים המעניינים שמגיעים. העבודה האחרונה שעשיתי היתה איור לכתבה במגזין עיניים. כיף לאייר לכתבות כי בכל פרוייקט כזה קוראים טקסט מעניין ולומדים על נושא חדש ולא מוכר.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

אחרי שהדייהטסו 97 שלי הלכה לעולמה, החלטתי שאני חוזר לאוטובוסים. זה חוסך מלא עצבים וכסף. רכב הוא דבר מלא באנרגיות מבאסות.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

סיפורים טובים שאפשר למצוא בעיר. אם אתה שואל אותי על דברים ספציפיים, מה שנותן לי השראה, אלה דברים שלא קשורים לעיצוב ואיור, אלא ספרים או להאזין לאנשים שמדברים ברחוב. זה בדרך כלל הומור - כשאני קולט משהו משעשע, אני מרגיש את ההרגשה הזו של ״אה! אני צריך לזכור ולצייר את זה״. הומור זו הדרך הכי טובה ליצור תקשורת, ואני מבטא את זה דרך האיור.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

מטייל ואז מתקלח. אם זה לא עוזר אז אני קורא משהו שלא קשור לאמנות או לנושא שעליו אני עובד באותו רגע.

מה אתה עושה בשביל הכיף?

כיף לי כשאני מצייר. אם זה היה ראיון עבודה הייתי מעיד על עצמי שאני וורקוהוליק ופרפקציוניסט. רק בלי החלק של הפרפקציוניסט.

יש לך הרגל מגונה?

זמזום ושירה בזיופים תוך כדי ציחצוח שיניים.

יצא לך לטייל בחו״ל?

מיד אחרי הצבא נרשמתי לבצלאל אז לא יצא לי לעשות טיול גדול כזה. אבל כן נסעתי עם זוגתי ללונדון לחודש אחרי הלימודים, ובשנה שעברה טיילנו שלושה שבועות ביפן. מומלץ ממש!

מה משך אותך לתחום?

יש אצלנו כמה בני משפחה שעוסקים בתחומי האמנות, ומאז גיל קטן אמא שלי היתה אומרת לי שכשאני אהיה גדול אני אלמד בבצלאל. לאחרונה גיליתי שהיא בכלל לא זוכרת את זה!

עירוניות היא תמה שחוזרת על עצמה בפרויקטים שונים אצלי. לפעמים אני מקבל את הבריפים העירוניים מכוחה של קארמה, לפעמים אני עושה אותם כאלה. העבודות שכאן נוצרו בתקופות שונות על נושא העירוניות, כמו פוסטר על חיפה, עפולה וסביבתה, תל אביב, ירושלים, ועוד. עכשיו כשאני מסתכל על כל האיורים ביחד, זה נראה כמו אוטו-ביוגרפיה. אני מניח שבאופן טבעי כל אדם מושפע מהסביבה שלו, ומי שגר בעיר ירצה לצייר את העיר. לדעתי העירוניות הישראלית השפיעה על הסגנון האיורי שלי - העומס, הצבעוניות, האגרסיביות, התנועה. כשאני מתאר את העיר הישראלית, היא גם משפיעה על הדרך שבה אני ממחיש דברים.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי להתקבל לבצלאל, שנקר וויצו. לשנקר לא התקבלתי, והעדפתי ללמוד בבצלאל, למרות ירושלים.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

בשנה ג' לקחתי קורס שנקרא "אונגהויורליך" (בגרמנית: משהו מפלצתי/נורא), עם רותי קנטור. במהלך הקורס נסענו לברלין ועבדנו עם סטודנטים באקדמיה וייסנזה. כמו שהשם מרמז, בקורס התעסקנו בנושאים קשים, ורותי השפיעה עלי מאוד בדרך שבה היא התייחסה לבעיות חברתיות ולאתיקה.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

זה משתנה מתקופה לתקופה. יש אמנים שאני חוזר אליהם יותר מאחרים - כרגע זה גרייסון פרי.

במה היית עוסק אם לא היית מעצב?

אדריכל. הייתי בונה כיכרות בכל מקום. ויש לי גם הצדקות לזה, אבל אני אשמור אותן לראיון הבא.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

קרוב לגיל 35, פחד אלוהים. שאלה הבאה!

יש לך המלצה על ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת?

פול אוסטר - שגיונות ברוקלין. אני מת על פול אוסטר. בשאלה קודמת שאלת מה גורם לי לרצות ליצור ועניתי סיפור טוב ועיר, אז לדעתי פול אוסטר משלב את זה.

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

אומברטו אקו - תולדות האגדות. לא בדיוק ספר עיצוב, אבל עדיין מעניין מאוד ויפה. הספר עוסק במקומות מיתולוגיים שחוזרים על עצמם בסיפורים ובתרבויות שונות, יחד עם תמונות יפות. יש גם בסטימצקיים למיניהם.

המלצה על אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים (כתובת והסבר קצר)

פאבליק דומיין ריוויו: מאגר של טקסטים ותמונות חופשיים לשימוש, מלא באימג'ים מעולים ממש. איזוטריה, איורים מדעיים, אלכימיה, המון דברים שונים ומוזרים. שווה להירשם לניוזלטר שלהם.

מהו הפונט העברי האולטימטיבי שלך? ומהו הפונט הלועזי?

״הדסה״ שעיצב הנרי פרידלנדר. כמו כל סטודנט לעיצוב, בשנה א' קיבלתי בשיעור טיפוגרפיה פונט שאיתו נאלצתי להסתדר במשך סמסטר שלם. אצלי זה היה הדסה, ומאז אין סיכוי שאראה את הפונט בלי תחושה עמומה של התקף חרדה שמתבשל. לבחור פונט לועזי זה קשה יותר. פונט אייקונים תופס? אז Font awesome כמובן, עושה לי את החיים פשוטים יותר.

יש לך המלצה על פלייליסט שאתה אוהב?

הנה פלייליסט בספוטיפיי עם שירים שאני מלקט כבר זמן מה (יעבוד רק למי שיש ספוטיפיי):

הפלייליסט כולל כל מיני גוונים של פסיכדליה מז'אנרים ותקופות שונות. נחמד לעבוד עם זה, או סתם להקשיב תוך כדי נסיעה בכרמלית (ז"ל) מגן־האם לכיכר פריז ולדמיין שאיזה טורנדו העיף אותך לאירופה.

כתוב את המילה הבאה בכתב היד שלך: ״סופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס״