הכירו את רוני קרדי, מעצבת ילידת פתח תקוה ב1990 ובוגרת ״בצלאל״, העוסקת בעיקר במושן, אימגמייקינג וטיפוגרפיה. בגיל 23 עברה לירושלים ולמדה בבצלאל. לאחר מכן תל אביב, ברלין לתקופה קצרה, ובקרוב תחזור לתל אביב.

היא אוהבת להתנסות ולשחק בעבודה, כדי לגלות את הדברים המעניינים והלא צפויים שיוצאים ממנה. חשוב לה להיות מאוד מחוברת לעולם שבו העיצוב חי, לכן היא תמיד מתמקדת במחקר ויזואלי ורעיוני, שבו היא מנסה לשאוב כמה שיותר מידע. במקביל היא נותנת לעצמה לפעול מתוך תחושות בטן. בשלב העבודה היא משלבת טכניקות שונות, ומנסה להביא חלק מעצמה לתוך העבודה.

כשהיא לא עובדת, היא אוהבת לשמוע, לרקוד, קצת לנגן, לחפש ולהכיר כל הזמן סוגים חדשים של מוזיקה. המצב האופטימלי שלה הוא לרקוד במסיבה. היא עושה גם יוגה, ובשנים האחרונות מתעניינת בבודהיזם ובפילוסופיה של המזרח, לתפור ולשוטט עם האופניים שלה.

היי. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי היי! שלומי טוב מאוד, תודה! אתם תופסים אותי בחדר הנחמד והחמים שמצאתי לי בברלין, בחוץ קר.

איפה את עובדת עכשיו?

אני כרגע עושה פרילאנס, ושבוע הבא אני חוזרת לארץ אז אני מחפשת לי סטודיו לעבוד בו 🙂 עד לא מזמן עבדתי ב Craft & Root, זה סטודיו שמנוהל על ידי שתי נשים מהממות ומוכשרות - אריאל ואמילי. חצי מהסטודיו ממוקם יושב בניו-יורק. עבדתי שם בערך שנתיים, גם במהלך התואר. הייתה לי שם הזדמנות מדהימה להתנסות בהרבה דברים חדשים. ראיתי איך בתור סטודיו צעיר הן לוקחות על עצמן פרויקטים מורכבים ואמביציוזיים, שהצלחנו לבצע בהצלחה, ולמדתי מזה המון.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

אני צריכה גם וגם. אני מאוד אוהבת לעבוד בצוות, ללמוד מאחרים ומדרך החשיבה שלהם, אבל גם חייבת את הזמן שלי לבד בריכוז.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

לאחרונה יצא לי לעבוד עם אדריכלית וליצור עבורה סרטון אנימציה שמסביר על פרויקט הגמר שלה בלימודים. מה שמעניין היה לבדוק איך הפרויקט שלה יכול לפעול במדיום חדש - של מושן, ואיזה ערך מוסף השימוש באנימציה יכול להביא איתו. יצא מגניב!

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

נולדה לי אחיינית! וחוץ מזה, התקופה בברלין הייתה מאוד מעניינת ומעשירה, יש כאן משהו בסטייט אוף מיינד של האנשים שאני מאוד מתחברת אליו, משהו רגוע, פתוח ובאופן כללי פשוט נחמד. אני אדם מאוד סקרן ויוצא לי כאן להכיר כל הזמן אנשים חדשים שחיים אחרת ממני, וזה בעיקר מה שמעניין. אני חוזרת באנרגיות מחודשות וטובות.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

כשאני מצליחה ליצור משהו שאני ממש אוהבת זה ממלא ומספק, ומעורר בי את הדרייב ליצור עוד. אז אפשר להגיד שפעולת היצירה עצמה.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

עם הזמן הבנתי שגם אם אין לי ״מוזה״ או חשק או רעיון, אני חייבת להתחיל לעשות משהו, גם אם אני חושבת שזה רעיון לא טוב או ראשוני ואז דברים מתבהרים במהלך העשייה. וגם, מקלחת זה תמיד טוב.

מה את עושה בשביל הכיף? יש לך תחביבים? מקומות בילוי מועדפים?

מוזיקה - לשמוע, לרקוד, קצת לנגן, לחפש ולהכיר כל הזמן. לרקוד במסיבה עם מוזיקה שעושה לי את זה, זה די המצב האופטימלי שלי. עושה יוגה, ובשנים האחרונות מתעניינת בבודהיזם ובכלל פילוסופיה של המזרח. אני גם אוהבת לתפור ולשוטט עם האופניים...

יש לך הרגל מגונה?

להתעלם מהשעון מעורר וחמאת בוטנים.

יצא לך לטייל בחו״ל?

אני כרגע שוהה בברלין תקופה, זו הפעם השלישית שלי פה. ביקרתי בעוד כל מני מקומות באירופה ואחרי הצבא הייתי בדרום אמריקה - בארגנטינה וברזיל.

מה משך אותך לתחום? איך נכנסת לזה?

זה היה די טבעי לי, איפשהו תמיד ידעתי שאני אעסוק בתחום אמנותי כלשהו כשאהיה גדולה. בתור ילדה הייתי משתתפת בועדת קישוט בבית הספר ובחוגי ציור 🙂 אני אפילו זוכרת שהיה לי חלום ללמוד בבצלאל.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי להתקבל לבצלאל, שנקר וחולון, ולמזלי התקבלתי לכולם. הבחירה בבצלאל הייתה בשבילי צעד די מפחיד, אבל זאת הייתה ההחלטה הכי טובה שיכולתי לקחת. הייתה לי תקופה מדהימה בירושלים (מדהימה זאת לא מילה מספיקה). הלימודים, העיר, האנשים. ממש מהר הבנתי שהגעתי למקום הנכון בשבילי.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

היו לי מלא מרצים מעולים ואני חושבת שמכל אחד לקחתי משהו, כל אחד בהקשר לתחום שלו. אני אציין את נעמי גייגר, אני לא יכולה לתמצת את זה לחכמה או לקח אחד, בערך כל דבר שהיא אמרה היה נראה לי סופר נכון ומדויק. אבל למדתי ממנה המון על חשיבות של מחקר ותהליך, על לזהות עקרונות מנחים ולעבוד איתם.

את סדרת הפוסטרים ״מאדאם סיירס״ עיצבתי בקורס ״גרפיק אקסטרים״ בשנה ג׳ בהנחיית נעמי גייגר. הפורמט היה פתוח - לבחור נושא ולחקור אותו ויזואלית ורעיונית, לאחר מכן ליצור פרויקט לבחירתנו עם העקרונות שגילינו. הנושא ההתחלתי שלי היה התעמלות אמנותית. בתור ילדה אהבתי לצפות בתחרויות. התלבושות המוגזמות והקיטשיות קסמו ולי ודחו אותי בו זמנית.
העולם הויזואלי שיצרתי במחקר - התנועה, הקצב, המורכבות וגם המחשבה על הנשים מעוררות ההשראה בתחום, הביאו אותי להסב את הפרויקט לתחום אחר שאני מאוד אוהבת ויצירת מיתוג ל״מדאם סיירס - פסטיבל מוזיקה אלקטרונית נשי״. החלק הכי כיף היה להחליט מי אני רוצה שיופיע בפסטיבל שלי ולפנטז על אירוע שהייתי רוצה להיות בו. השם הוא מחווה למאדג׳ סיירס - האישה הראשונה שזכתה באולימפיאדה בהחלקה על הקרח. עיצבתי ארבעה פוסטרים של גליון, חמישה עשר פוסטרים בגודל איי שלוש, וגם צמידים!

מה היית עושה או במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

אני חושבת שיש לי פוטנציאל בתור קוסמטיקאית (גבות, שחי, רגליים).

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

כנראה קוסמטיקאית. אבל אני פשוט מאחלת לעצמי שאמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ולהעמיק את הידע והמיומנויות שלי בתחומים שאני מתעסקת בהם.

יש לך המלצה על ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת?

קוראת כרגע את הספר ״הלב הנבון״ של ג׳ק קורנפילד על הפסיכולוגיה הבודהיסטית. אני אוהבת לפעמים לפתוח בעמוד אקראי ואז לגלות שהוא איכשהו ממש רלוונטי למה שאני עוברת עכשיו, זה קורה תמיד...

ועל איזה ספר עיצוב תמליצי?

Eye On Design #02 Psych היא המהדורת פרינט של מגזין העיצוב Eye On Design, והנושא הוא עיצוב פסכדלי, אז זה כיף מאוד. שירה ענבר, מעצבת ישראלית שחיה בניו-יורק, היא בתפקיד המעצבת האורחת. אני חושבת שהיא ממש הצליחה להגיש את הנושא בצורה חכמה בטיפוגרפיה ובאימג׳מיקינג. כיף לצלול לתוכו, כל כפולה מאוד שונה וייחודית, אפילו ברמת סוג הדף, אבל הכל גם מאוד עובד ביחד.

והמלצה על אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים?

The Creative Independent הוא אתר שמאגד ראיונות עם הרבה יוצרים מתחומים שונים, מוזיקאים, אמנים וכו׳ שמדברים על יצירה, השראה, מוטיבציה וגם ביזנס. אני גם אוהבת את איך שהוא מעוצב.

לפני שניפרד, המלצה על פלייליסט ביוטיוב או טראק ספציפי.

אני אמליץ על הטראק Chariot מאלבום של להקת Beach House שאני מאוד אוהבת. זאת להקת דרים-פופ מארה״ב שחברים בה ויקטוריה לגרד ואלכס סקאלי, והמוזיקה שלהם אכן חלומית, פשוט תשמעו הכל.