השאלון עם יונתן לייבה

הכירו את יונתן לייבה, בן 23, נולד בחיפה וכשהיה בן חמש עבר לגור במשגב, עד היום. יונתן לומד בשנה ב׳ לתקשורת חזותית בויצו, שלמעשה הפכה לא מזמן לחלק מאוניברסיטת חיפה. הוא מתעסק בעיקר בפרינט, פוסטרים וקצת מושן, אבל תמיד נהנה לחקור פורמטים ומדיומים חדשים. מה שיונתן הכי אוהב בעיצוב זה את הדינאמיות שבמקצוע – את החופש לנסות, לטעות, ולגלות דברים חדשים גם אם לא תמיד הכול עובד. כשיונתן לא מעצב או עובד, הוא אוהב להכין פיצה, ללכת לים ולישון.

היי יונתן, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי, בעיקר עייף. עובד ולומד – בדיוק חזרתי לסמסטר ב', ולוקח לי קצת זמן לעכל אותו. אני בשנה ב', ובמקביל מנסה לשלב גם כל מיני תחביבים אחרים.

איך אתה מעדיף לעבוד, לבד או בצוות?

בדרך כלל אני מעדיף לעבוד לבד, אבל אני כן פתוח גם לעבודה בצוות. למעשה, כרגע יש לי פרויקט זוגי באחד הקורסים, ואני מרגיש שדווקא הולך לנו מצוין.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

לאחרונה עיצבתי פוסטר לאחד הקורסים, שבו התבקשנו להמחיש איך אהבה נראית באמצעות ASCII ART. אני ממש מרוצה מהתוצאה – בדרך כלל אני די קשוח עם עצמי, אבל הפעם זה דווקא נתן לי פרספקטיבה על מה שאני כן מסוגל לעשות. וחוץ מזה, הדפסתי את הפוסטר בריזו – שזה תמיד פלוס. 🙂

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

התחלתי לצאת עם בת הזוג שלי.

מזל טוב! מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

אני תמיד מתמלא בהשראה כשאני רואה פרויקטים שאני ממש אוהב. כל פעם שאני רואה פגמ"ר שהוא סרט בתלת־ממד, אני אומר לעצמי מחדש שאני אלמד בלנדר, וכל פעם מחדש לא קורה עם זה כלום.

פרויקט שלי משנה א' – הפנזין "כל מה שדפוק באינטרנט". בקורס "יסודות התפישה החזותית" קיבלנו בריף: לעשות מחאה על נושא כלשהו. אני בחרתי לעשות את המחאה שלי על האינטרנט, בתור אחד שסוג של גדל לתוך האינטרנט. עיקר הפנזין עוסק ב... כל מה שדפוק באינטרנט. כל עמוד עוסק בבעיה אחרת שכולנו נתקלים בה בשימוש יום יומי באינטרנט. כל השפה הגרפית בפנזין מפוקסלת ובאסתטיקה דיגיטלית ישנה, והפנזין עצמו מודפס בריזו, דבר שממש תורם לתחושה הדיגיטלית והמשובשת. בכללי, אני חושב שיש משהו קסום בלקחת דבר שאנחנו רגילים לראות במסכים בדרך כלל, כמו פיקסלים, ולהביא אותו לעולם האמיתי כדבר דפוס. פיקסלים יכולים לעבוד ככלי נהדר להפשטה ולהעברת דימויים בצורה מקורית ויצירתית שגם נראית טוב, ואני תמיד אוהב לראות שימוש בהם, במיוחד בפרינט.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

בדרך כלל אני פשוט לא נוגע בכל מה שקשור לעיצוב, ונותן לעצמי לעשות דברים אחרים, עד שיעלה לי רעיון שאני באמת שלם איתו.

מה אתה עושה בשביל הכיף?

בשנה האחרונה פיתחתי אובססיה לפיצה, אז כשיש לי זמן אני מכין פיצות. חוץ מזה אני אוהב ללכת לים, לראות סרטים וסדרות, ולישון.

מה משך אותך לתחום?

תמיד הייתי ילד יצירתי. אהבתי לצייר, לכתוב, והסביבה שלי גם מאוד התלהבה מהדמיון שלי. בכיתה י׳, כשצריך היה לבחור מגמה, בחרתי במגמת העיצוב בתיכון – ומאז, פחות או יותר, הכול היסטוריה.

במה היית עוסק אם לא היית מעצב?

אני מאוד אוהב מוזיקה, אז כנראה שהייתי עוסק במשהו שקשור לזה. בתור ילד רציתי להיות אסטרונאוט, אבל אז גיליתי שצריך להיות טוב במתמטיקה בשביל זה...

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

ממשיך לעבוד בתחום שלי. אני מאוד שמח שיש לי את האפשרות לעסוק במשהו שאני כל כך אוהב, וזה אף פעם לא מובן מאליו מבחינתי.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים.

cameronsworld – הוא לא בדיוק אתר השראה, אבל מידי פעם אני שם אותו ברקע על אחד המסכים כשאני עובד בשביל האווירה.

באיזה פונט אתה רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

פונט קונצ׳רטו של עדי עובדיה.

בדרך כלל כשאני יושב לעבוד על פוסטר, אני ישר ניגש לדימויים, טיפוגרפיה וקומפוזיציה. הקונספט נבנה תוך כדי. כן יש לי תמונה מסוימת בראש של איך אני רוצה שהתוצר הסופי ייראה, אבל אני בעיקר מתמסר לתהליך ונותן להכול להיבנות שלב אחרי שלב. את ההשראה לפוסטרים אני לוקח מפליירים ופוסטרים של מסיבות טכנו ורייבים ישנים. אני מאוד מתחבר לאסתטיקה המחוספסת והמחתרתית יותר. מקסימליזם במלוא העוצמה – להכניס כמה שיותר דימויים, לעבוד עם טקסטורות, צבעים משוגעים ולהפציץ בטיפוגרפיה. אני חושב שלעצב דווקא ממקום של הקצנה או חוצפה יוצר דברים הרבה יותר מעניינים מאשר עבודה שהיא מדויקת לגמרי. זה עיקרון שאני מאוד מתחבר אליו באסתטיקה הברוטליסטית והמקסימליסטית שמאפיינת את התקופה הזו. בכללי, אני מאמין שיש משהו מאוד משחרר בליצור מתוך תחושה ולא לפי חוקים, במיוחד כשאנחנו רגילים לעבוד לפי כללים ומערכות שנקבעו מראש.

יש לך המלצה מוזיקלית?

Magdalena Bay – אני שומע אותם כבר כמה שנים, ומעבר למוזיקה המעולה שלהם, יש להם אסתטיקה מאוד ספציפית שאני מת עליה.

מהי משמעות החיים?

10 שעות שינה.

איך עולם העיצוב ייראה בעוד עשור?

העולם יהיה מעניין יותר, עם כישרונות וטרנדים חדשים. מאמין שגם מושן ועיצוב אינטראקטיבי יתפסו מקום הרבה יותר משמעותי. אני לא מאמין בכל נבואות הזעם על זה שהבינה המלאכותית תחליף את המעצבים – בסופו של דבר, זה עוד כלי שנלמד להשתמש בו.