הכירו את נועה ברוש, בת 27, גרה בתל אביב – במקור מבאר יעקב. סיימה ממש השנה את לימודי עיצוב תקשורת חזותית בשנקר. נועה מספרת שבמהלך התואר הבינה שהתחומים האהובים עליה בעיצוב הם – Brand Design ו־Art Direction. הדבר שהכי מרגש אותה בעיצוב זה הרגע שבו היא מצליחה לפצח בריף חדש ולברוא לתוכו עולם ויזואלי חדש ומשכנע. הדבר שהכי מאפיין את העבודות שלה זה שכל האמצעים כשרים 🙂
אין דרך עבודה קבועה או כלים קבועים בהם תשתמש, כל פרויקט והשיגעון שהוא מביא איתו.
כשהיא לא עובדת, אתם כנראה תמצאו אותה בים או צורפת תכשיטים בסטודיו שלה (בעולם אוטופי כמובן).

היי נועה. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי! הכל מעולה, השבוע אתם תופסים אותי בהמבורג, מבקרת את החברים מחילופי הסטודנטים.

איפה את עובדת עכשיו?

במהלך התואר עבדתי בכל מיני עבודות בתחום העיצוב והייתי פרילנסרית–מיתוג לכל מיני עסקים/ סטארטאפים. עכשיו כשסיימתי את הלימודים, אני מקדישה זמן להפסקה מהמירוץ, חישוב מסלול מחדש וחיפוש אחר משרת עיצוב שווה שתרגש אותי.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

על פרויקט הגמר שלי, M.98. פרויקט שמתעסק בפתרון לבעיית עליית מפלס הים, דרך חומר ציפה חדשני שיאפשר לנו לחיות מעל המים. במשך חמישה חודשים חלמתי ונשמתי עיצוב ונתתי לעצמי להתמסר לתהליך המרתק והמאתגר הזה.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

זו שאלה טריקית. למרות שבמהלך כמעט כל התואר מלמדים אותנו לעבוד לבד ולהסתדר לבד. מההתנסויות שהיו לי, עבודה בצוות עם האנשים הנכונים היא קסומה, מפרה ונותנת אנרגיה יצירתית שאין בעבודה לבד.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

בדיוק שנה אחורה מהיום חזרתי מחילופי הסטודנטים שלי בהמבורג, שהתארכו יותר מהמתוכנן לשבעה חודשים, הסיבה היא כיוון שנשארתי שם להתמחות בחברת עיצוב גדולה. זה ללא ספק אחת החוויות הכי מטורפות שהיו לי. וגם, הכרתי את בן הזוג שלי 🙂

IsrAiliens הוא ספרון אשר עיצבתי במהלך מגורי בהמבורג, גרמניה, במסגרת חילופי הסטודנטים. הספרון מסכם ומלכד את כל השאלות שנשאלתי בזמן מפגש ראשוני עם אנשים חדשים מרחבי העולם ששמעו שאני מישראל.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

כשאני נתקלת בצורך מסוים שעולה, ישר אני חושבת איך דרך עיצוב אני אוכל לענות עליו. הגלגלים במוח מתחילים לעבוד, האש בעיניים נדלקת ואני מתחילה לכתוב ולרשום מחשבות וסקיצות.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

שאלה טובה! בתהליך פרויקט הגמר התמודדתי עם השאלה הזו לא מעט, בהתחשב בזה שזה תאריך ארוך ולא בכל יום יש רצון ליצור. כשאין לי מוזה אני מזכירה לעצמי מה אני אוהבת בעיצוב, הולכת למוזיאונים, לספריה של ספרי עיצוב, ועושה תרגילי שחרור יצירתיים.

יש לך הרגל מגונה?

התואר יצר לי הרבה הרגלים מגונים שאני לאט לאט לומדת להשתחרר מהם. אחד מהם והחמור ביותר הוא שאני לא מורידה נעליים ולא מחליפה לבגדים נוחים עד שאני מסיימת לעבוד/ לעשות שיעורים או כל משימה אחרת שיש לי, למרות שאני בבית.

מה את עושה בשביל הכיף?

הרבה פעמים אני עושה פרויקטי עיצוב אישיים במקביל לעבודה או למחויבויות. אם זה לענות על קול קורא שתפס אותי או לנסות להגשים חלומות קטנים אחרים בכיוון, כמו למשל לעשות תערוכה.

יצא לך לטייל בחו״ל?

לשמחתי כן והרבה. לפני הצבא טיילתי חצי שנה בדרום אמריקה, אחרי שהתקבלתי לשנקר ולפני הלימודים הספקתי לעשות עוד שלושה חודשים במזרח והרבה גיחות קצרות לאירופה.

מה משך אותך לתחום?

אחרי שאבא שלי רצה שאלמד רפואת שיניים ואני סירבתי בתוקף, חיפשתי איך מתרגמים אומנות ויצירה לעבודה ואז מצאתי את התואר לתקשורת חזותית.
נורא ריגש אותי לראות מותגים שעושים את זה נכון. שהאסתטיקה מדברת את הרעיון.

תני לנו ציטוט שיעורר בנו השראה.

"It's really hard to design products by focus groups. A lot of times, people don't know what they want until you show it to them." Steve Jobs.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

לשנקר, HIT ולבצלאל.
התקבלתי לכולם 🙂

איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?

עידן עם־שלם.
השנה יצא לי ללמוד איתו לראשונה במסגרת הקורס האחרון של סלוט מיתוג בשנקר.
עולם ההשראות שהוא הביא איתו, הסגנון, הדיוק והאהבה האמיתית לעיצוב היה מעורר השראה ולמדתי ממנו המון.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

אני מושפעת יותר מברנדים / חברות מאשר ממעצב בודד.
למשל- Chimi, Squama Recordings

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

שאלה קשה.
הייתי עובדת במשהו שמשלב אנשים וחדשנות, אולי יזמית, מנהל עסקים.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

מאחלת לעצמי להמשיך להיות עם אש בעיניים בכל הנוגע לעיצוב, להמשיך להתרגש ולעבוד בעבודה שגורמת לי להרגיש ככה.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת.

במשך 4 שנים לא היה לי זמן לנשום, אז הספר האחרון שקראתי היה בטיול אחרי צבא,
7,250 של אילן הייטנר.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים:

בשנה האחרונה השתדלתי להפסיק עם ביהנס ופינטרסט. מאוד אוהבת להסתכל באתר של נאס״א למרות שהוא מבולגן ולא תמיד אסתטי, מוצאת שם המון השראה.

באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

פונט מרים.

יש לך המלצה מוזיקלית?

האמת שבכל פרויקט ובכל תקופה אני שומעת מוזיקה אחרת ושונה לגמרי, ברוח הפרויקט.

מהי משמעות החיים?

הכל זה איזונים.

איך עולם העיצוב ייראה עוד עשור?

רוצה להאמין ולקוות שאותו הדבר. אבל עם הרבה יותר כלים משולבי בינה מלאכותית שמחליפים עבודות סיזיפיות של עריכה וגם של יצירת דימויים. מקווה שהפרינט לא ימות ולהפך, אפילו יחזור יותר בגדול בגלל החוסר בפיזיות בעולם דיגיטלי.

מה שם החיבה שלך?

נולי (רק בבית קוראים לי ככה)

קיצור מקלדת אהוב?

זה די ברור לא?
קומנד z.

ולסיום, כתבי את המילה הבאה בכתב היד שלך: