הכירו את נועה אולשבסקי. נועה היא ילידת 1996, גדלה בתל־אביב ושם היא חיה גם היום. נועה היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, אותה סיימה בשנה שעברה, שם התמחתה במיתוג ובטיפוגרפיה – ״ואיכשהו כל פרויקט שלי נגמר סביב יצירת אותיות או פונטים,״ היא מספרת. למרות המעבר מעולם הפונטים לעולמות הארט והסושיאל, נועה מרגישה שהקו המחבר ביניהם ברור: ״אני אוהבת לשלב בין העולמות – לקחת רעיון, לארוז אותו גרפית לקמפיין או לפרויקט, ולמצוא את השפה הוויזואלית המדויקת בשבילו.״ מה שהכי מרגש את נועה בעיצוב הוא הרגע שבו רעיון הופך למוחשי – ״שהקונספט פתאום מקבל צורה, צבע או תמונה. ההבנה שעיצוב יכול לשנות תחושה, להאיר זווית אחרת או לגרום למישהו לחשוב, והדיוק בפרטים הקטנים הוא שעושה את כל ההבדל.״ כשנועה לא עובדת, היא מבשלת, אופה או מבלה בים.

היי נועה, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

סופ"ש רגוע בדירה שלי בתל־אביב. קצת ים, קצת חברים, קצת משפחה. משתדלת לנצל את הזמן הזה כדי להתנתק ולהבין מה חשוב לי באמת.

איפה את עובדת עכשיו?

אני מעצבת בסטודיו FUYA – סטודיו שעוסק בארט דיירקשן, קריאייטיב, סושיאל ומיתוג, בעיקר למותגי ביוטי. העבודה מגוונת מאוד ושונה ממה שחשבתי שאעשה אחרי הלימודים. חוץ מהעיצוב עצמו אני לומדת המון גם על עבודה מול מותגים מסחריים, ניהול לקוחות והבנה של צרכים עסקיים.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

תלוי על מה. אני אוהבת לשקוע לבד במחקר ובפיצוח, אבל העבודה בסטודיו לימדה אותי כמה צוות יכול להיות מפרה, מפתח ומלמד.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

הפכתי לדודה. השנה הפכתי לדודה לראשונה, פעמיים – בהפרש של חודשיים! שני האחים הגדולים שלי הביאו לנו מתנות חדשות למשפחה. זה מרגש, מרחיב את הלב וגורם להבין מה באמת חשוב.

מזל טוב! מה גורם לך להתרגש ולעצב?

הרגע שבו רעיון הופך למשהו מוחשי. כשרואים קונספט שנולד בראש מקבל צורה, צבע או אות – ואיך הוא משפיע על אנשים. ההבנה שעיצוב יכול לשנות תחושה, לפתוח זווית חדשה או לגרום למישהו לחשוב, זה מה שמדליק אותי כל פעם מחדש.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

אני חוקרת. קוראת, רואה, וחופרת בכל מה שמעניין אותי באותו הרגע. לפעמים אני מגיעה למאמרים ומקומות הכי הזויים ורחוקים מהנושא המקורי. בדרך כלל אחרי הצפה כזו של מידע אני פשוט מתחילה לעשות, גם בלי לדעת לאן זה הולך ומשם לאט לאט נוצר הקסם.

CommonSense – פרויקט הגמר של נועה אולשבסקי משנקר – בוחן את גבולות הקריאות והמשמעות של השפה במרחב הציבורי נוכח הצפת המסרים היומיומית. מתוך איסוף שלטים, סיסמאות וסטיקרים יצרה מערכת של שישה פונטים בהשראת דקונסטרוקציה של דרידה, הנעים מקריא לחלוטין ועד לא־קריא, כדי לחשוף מבני כוח סמויים ולהזמין ספק ופרשנות מחדש.

מה את עושה בשביל הכיף?

הולכת לים לבד.

יש לך הרגל מגונה?

לחשוב יותר מדי על כל דבר.

יצא לך לטייל בחו"ל?

טיילתי חצי שנה בדרום אמריקה, הייתי במזרח, באירופה ובארצות הברית. הטיול האחרון היה אחרי התואר וטסתי לחודש בתאילנד לבד. לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ, אבל זאת הייתה חוויה מטורפת ומשנת חיים.

מה משך אותך לתחום?

מאז ומתמיד נמשכתי לעולמות האלה. גדלתי בבית יצירתי - לאמא שלי היה סטודיו לעיצוב בגדי נשים, אז זה תמיד היה חלק מהחיים שלי. בצופים הייתי זאת שרושמת את השלטים, ובתיכון למדתי במגמת אמנות. אחרי הצבא, רגע לפני הטיול הגדול, גיליתי דרך האינסטגרם שיש תואר בתקשורת חזותית, וישר ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי להתקבל לבצלאל, לשנקר ול־HIT. לבצלאל לא התקבלתי, ובסוף בחרתי בשנקר.

איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?

שאלה לא פשוטה, מכל אחד ואחת מהמרצים למדתי משהו, וקיבלתי כלים ופרספקטיבות שונות גם על עיצוב וגם על החיים. החוויה הכי משמעותית שהכי השפיעה עלי בלימודים הייתה פרויקט הגמר בהנחיית עידן עם־שלם ויעל בודשר. הם ליוו אותי ברגישות ובחוכמה – ואין ספק שלא אשכח אותם.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

כנראה במשהו טיפולי. התחום הזה מסקרן אותי מאוד, אני שואבת ממנו השראה והוא מתחבר לי לרגישות – בדיוק כמו בעיצוב.

WOKA – מיתוג למסעדת עוף קוריאני מטוגן שנוצר בקורס מיתוג מתקדם בהנחיית יעל בודשר – נשען על המפגש בין חדשנות למסורת, מזרח–מערב ואוכל רחוב–ביתי. נועה פיתחה את WOKA Font, פונט לטיני בהשראת האותיות הקוריאניות, כדי לבטא שפה גלובלית עם שורשים מקומיים. השפה הצילומית והקופי הקליל מייצרים מותג צעיר, שובב ואורבני – עם עומק תרבותי שמחבר בין סיאול לתל־אביב.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי. אין לי מושג איפה אהיה, אבל אני יודעת שכל עוד אני ממשיכה לדייק את עצמי ולשאול את השאלות הנכונות – אגיע למקום המדויק בשבילי.

ספר אחרון שקראת?

״אולי כדאי לך לדבר עם מישהו״ – לורי גוטליב. ספר מהמם שמספר על טיפול פסיכולוגי משתי זוויות: הפסיכולוגית שמטפלת במטופלים, ובמקביל היא בעצמה בטיפול. זה נותן פרספקטיבה כפולה, משלב תיאוריות מעניינות, מצחיק, מרגש וגורם להבין שכולנו עוברים בסוף את אותם הדברים.

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

"Grid Systems in Graphic Design" של Josef Müller-Brockmann – ספר קלאסי שתמיד חוזרים אליו.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים?

It’s Nice That – תמיד מפתיע, מגוון, ומביא השראה מזוויות שונות.

באיזה פונט היית רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

Sunday של מיכל סהר.

קיצור מקלדת אהוב?

Find – ⌘F

כתבי בבקשה את המילה הבאה בכתב היד שלך: