השאלון עם רוני מוסקו

הכירו את רוני מוסקו, בת 27, גדלה ביהוד ומתגוררת כיום בתל־אביב. רוני היא בוגרת טרייה של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, ובשנה האחרונה היא עובדת כמעצבת ווב ב־Wix. ״תקופת הלימודים שלי הייתה אינטנסיבית ומלאה״, היא משתפת, ״אבל עבורי העשייה תמיד באה מתוך תשוקה ענקית ליצירה. יצאתי מהתואר עם טעם של עוד. הפרטים הקטנים מרגשים אותי, גם בעיצוב וגם בחיים.״ היום רוני מתמקדת בעיקר בעיצוב לווב, אבל גם מאוד אוהבת את עולם המיתוג, האריזות והקראפט.

היי רוני, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי! אצלי מעולה, יצא שהיה שבוע של עשייה, וזה תמיד נחמד 🙂

שמחים לשמוע, איפה את עובדת עכשיו?

האמת היא שלפני שנה בדיוק התחלתי לעבוד כמעצבת בצוות הטמפלטים של וויקס. במהלך שנה ד׳ עשיתי את תוכנית הפלייגראונד, ומשם המשכתי למשרת סטודנט בצוות, והיום עובדת שם במשרה מלאה.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

זה מאוד תלוי בפרויקט. אני מאוד אוהבת לעבוד בצוות, זה מאפשר לי ללמוד המון ולפתוח את הראש לדברים חדשים. יש משהו בעשייה משותפת שמכניס אוויר ופרספקטיבה. מצד שני, אני גם מאוד נהנית לעבוד לבד ולשקוע בעולם שלי. כשמשהו מעניין אותי, אני נשאבת אליו בקלות, ויש משהו בעבודה לבד שמאפשר לי לצלול למחקר ולפרטים שחשובים לי.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

אני חושבת שעשיתי שינוי מאוד משמעותי בתפיסה. אני ממש משתדלת להיות קשובה לעצמי ולסביבה, וזה כבר מביא איתו הרבה דברים טובים 🙂

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

האמת היא שרק עכשיו עבר מספיק זמן מאז פרויקט הגמר, והראש שוב פנוי ליצירה ולעשייה. אני מאוד רגישה ושמה לב לפרטים הקטנים, וכשאני מעצבת אני תמיד חושבת מה היה מרגש אותי לראות, מה היה מלהיב אותי. אני מנסה לאתגר את עצמי כל פעם מחדש. יש משהו בלחזור אחורה ולהסתכל על כל הדרך שעשיתי, על מה שלא קרה ועל מה שכן, ועל איך זה התגבש לתוצר הסופי. זה ממלא אותי ומרגיש כמו סגירת מעגל, בעיקר כשזה בא מעבודה קשה ומהלב.

״בשנה ג׳, בקורס מיתוג מתקדם, יצרתי את @Wokka_tlv - מותג שנולד בעקבות טיול בווייטנאם, שבו נשבתי בקסם של התרבות המקומית והתאהבתי בפשטות ובמסורתיות שבה. Wokka מביאה את המטבח הווייטנאמי המקומי לתל אביב (21° 1' 39.9468'' N 105° 50' 2.976'' E). המיתוג שואב השראה מהתרבות העשירה והעתיקה של המסחר בווייטנאם, ומהרשתות הסבוכות של נהרות, דרכים ונתיבים המשמשים להובלת יבולים וסחורות. המטרה הייתה להעביר את החוויה הווייטנאמית, לא רק בטעם, אלא גם באווירה, בתחושה ובאסתטיקה - ישר ללב תל אביב. (הפרויקט נעשה בהנחיית יעל בודשר)״

איזה יופי! מה את עושה כשאין לך מוזה?

יוצאת לסיבוב עם אוזניות, ברגל או באופניים, ורצוי כשיש שמש בחוץ.

ומה את עושה בשביל הכיף?

אני ממש טובה בשנ״צים. כשאני לא ישנה, אני אוהבת לשבת בשמש, לשמוע מוזיקה, לראות את השקיעה ולקשקש קצת כדי לנקות את הראש.

יש לך הרגל מגונה?

מעולם לא השתמשתי בעכבר ל־Mac (הטראקפד זאת אהבה בלתי מוסברת).

מה משך אותך לתחום?

מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ליצור, לקשקש ולדמיין. אין משהו שיותר מדויק לי מהמקצוע שבחרתי. זה מרגיש כמו תחביב שאני קמה אליו כל בוקר. 🙂

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

האמת היא שאחרי הצבא התחלתי מכינה ללימודים, בעיקר כי רציתי לעשות ביום יום משהו שאני אוהבת. לא באמת תכננתי להתחיל ללמוד מיד, אבל ניגשתי למבחני הקבלה לשנקר. השלב הראשון הלך לי כל כך נורא, שהייתי בטוחה שאני צריכה להתחיל לחפש ייעוד חדש בחיים, אבל מפה לשם...

״פרויקט הגמר שלי בשנקר, ׳אבנים של הלב׳. במסגרת הפרויקט ערכתי מחקר אישי, שבמרכזו אוסף של 24 אבנים. כל אבן מייצגת רגע משמעותי מחיי, תוך ניסיון לבטא אותו באופן ויזואלי, חומרי וענייני - דרך האספקטים הרגשיים שהוא נושא איתו. בדומה לאבנים שנוצרות בטבע, גם האבנים של הלב עוברות תהליכים של עיבוד, שחיקה ושינוי. חלק מהן בונות חומות, אחרות מעוררות פחדים, הרגלים ודפוסים. המתח שנוצר בין הקטלוג הענייני לבין הניתוח הרגשי מאפשר מבט פנימי ומעמיק אל תוך הלב ממש. הפרויקט נעשה בשנת מלחמה, והרגשתי שזו הייתה הזדמנות להאט, להתבונן, וליצור לעצמי מרחב מלא חמלה וחשיבה. מבחינתי, זה היה ממש תהליך טיפולי שפתח לי את הלב. (הפרויקט נעשה בהנחיית דקל מימון ודניאל ווינברג)״

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

קשה לבחור רק אחד, אבל משהו בשילוב בין דקל מימון, עידן עם שלם וזהר קורן מאוד השפיע עליי. מכל אחד מהם לקחתי עיקרון אחר שמלווה אותי כמעט בכל דבר שאני עושה בעיצוב, בעיקר בכל מה שקשור ללדייק את עצמי ולחפש פתרונות חכמים לרעיונות מורכבים.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

ואו, אני אפילו לא מצליחה לדמיין את עצמי שורדת תואר במשהו אחר בשלוות נפש. אבל ללא ספק, זה היה משהו שמשלב עשייה ויצירתית, באיזושהי צורה.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

בגדול, אני שואפת להתפתח מקצועית ולהתנסות בפרויקטים ומדיומים חדשים ומאתגרים. המטרה היא להישאר תמיד בתנועה, לא לעמוד במקום, ולהיות מוקפת במעצבים מוכשרים ואנשים טובים.