השאלון עם אליאור קרמני

אליאור, נולד ב־1990, הוא מעצב מושן־גרפיקס ואינטראקטיב ובוגר שנקר משנת 2017. אם תמהרו, תמצאו אותו ביבנה, רגע לפני שהוא עובר לתל־אביב. כיום הוא עובד במיתוג לטלוויזיה ולמסך בסטודיו של אדם פיינברג. הוא נהנה ליצור בהרבה פלטפורמות ומתרגש מאימג׳־מייקינג איכותי. תהליכים של למידה עצמאית (אמנותית וטכנית) עוזרים לו להתפתח כמעצב, ותוכן חדש גורם לו להשראה. החברים שלו קוראים לו ״פנקייק״, וכשאין לו מוזה, הוא נהנה להיטען בים, שעוזר לו בהרבה תהליכים יצירתיים.

מה משך אותך לתחום?

בעקבות המלצה מאחת ממשק׳׳יות החינוך בבסיס שבו שירתתי, החלטתי לקראת השחרור לבדוק אפשרות של לימודי תקשורת חזותית. אחרי שבדקתי, מיד הרגשתי שמצאתי את התחום המדויק ביותר בשבילי. בעיקר נמשכתי לעובדה שהתחום רחב ומגוון – אתה יכול לממש את הקריאטיביות שלך בהמון פלטפורמות. תוך כדי הלימודים, הרגשתי איך מקורס לקורס אני מתפתח כמעצב, ומאז אני מאוהב בתחום.

מה גורם לך ליצור?

זה יכול להיות כל דבר. הרבה פעמים תוכן חדש שאני נחשף אליו, סדרות, סרטים וכו׳. לפעמים טכניקות או תוכנות מסוימות יכולות להניע אותי לרצות ליצור בעזרתן דימויים.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

קשה לי לחשוב על מעצב ספציפי שהשפיע עליי ישירות. אני מאמין שהרבה מאוד מעצבים השפיעו ומשפיעים עליי כל הזמן, בין אם זה אמנים מתחום המושן־ארט, מעצבים שעוסקים בטיפוגרפיה ובגריד, ועד מרצים וחברים למקצוע.

טיול של אחרי צבא עשית?

את האמת תכננתי טיול של כמה חודשים במזרח. באמצע הטיול אני מקבל הודעה שהתקבלתי ללימודים, ואז אני מבין שלא אספיק לטייל בכל היעדים שרציתי. אמנם הספקתי לטייל בתאילנד וקמבודיה, אבל את הודו אני משאיר לתקופה אחרת. אולי עכשיו אחרי הלימודים זה זמן טוב לחשוב על זה 🙂

לאיזה מוסדות לימוד ניסית להתקבל?

בגלל שהרגשתי שהתחלתי את הסיפור עם הלימודים מוקדם, ובגלל שידעתי שלא פשוט להתקבל, אמרתי לעצמי שבשנה הראשונה אנסה רק את בצלאל ושנקר. קיוויתי להתקבל לשניהם באותה מידה אבל באותה תקופה העדפתי את שנקר קצת יותר, בעיקר בגלל הקִרבה למרכז, ואני שמח שהתקבלתי.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

בשנה האחרונה קרו כמה דברים טובים ומרגשים, אבל אם צריך לבחור אחד, נראה לי שאבחר את ההזמנה וההשתתפות בשבוע העיצוב בירושלים השנה. אחרי שסיימתי ללמוד, הבנתי שחשוב לי לא לאבד את האופציה להמשיך ליצור גם באופן שאינו פרקטי או תחת בריף של לקוח, לכן אני מאוד שמח שזה קורה.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

במקרה הזה אני חייב לציין 2 מרצים: בעבודה על פרויקט הגמר הנחו אותי אופיר ליברמן ויעל בוגן. הרגשתי שעברתי איתם תהליך לימודי אחר ממה שחוויתי בלימודים לפני. אחרי כל פגישה איתם הייתי חוזר ברכבת הביתה מוצף במחשבות, רעיונות, וחשק גדול ללכת ליצור. הרגשתי שהם מצליחים להוציא ממני דברים שהיו חדשים לי, דרכים להשתמש ולנצל את הבִּלבּוּל והשאלות שנוצרים בתחילת הפרויקט, ולהשתמש בהם ליצירה. אחרי שהפרויקט הושלם, הבנתי כמה הם באמת השפיעו עלי לטובה כמעצב.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

הרבה פעמים – מקלחת טובה או הפסקה קצרה עם אוזניות, סיגריה וקפה. אם המצב יותר קשה – גיחה קטנה לים או מקום שקט באוירה אחרת תמיד עוזר לי.

אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

תלוי מאוד בפרויקט. אבל בדרך כלל בצוות. בעבודה בצוותים יש יתרונות של שילוב פלטפורמות, או אפילו תחומים שונים של עיצוב, ותמיד ישנו ערך מוסף בכך שאתה לא שופט את העבודה לבד. בנוסף, זו הזדמנות ללמוד ממישהו אחר או שהוא ילמד ממך.

תמונות מתוך ״א קיוריוס מיינד״, פרויקט בהנחיית תמר מאני ונורית קוניאק, בשיתוף פעולה עם מחקר של פרופ׳ דוד מילשטיין על אנרגיה מתחדשת viagra genérico portugal. חילקתי את המחקר לשלושה חלקים והפשטתי אותו. רציתי ליצור סביבה אבסטרקטית וחוויתית, מעוררת עניין ואסתטית. יצרתי שלוש מכונות אבסטרקטיות שלא כפופות לאיזו פונקציה אמיתית, אך מעבירות את הרעיון הבסיסי. הפרק הראשון עוסק במקורות האנרגיה הקיימים בימינו, ומראה גוש מבעבע ורעיל של נוזל דמוי נפט. הפרק שעוסק בחקר המים וביכולת להוציא דלק מימני מתוך המים, מראה מכונה עם מראות, פנס, וגל נוזלי. הפרק שעוסק בזרזים (קטליסט), מתרגם את התנועה הדינמית שעוזרת ליצור דלק, למכונה מופשטת עם שני פילטרים.

אם לא היית מעצב, אז באיזה מקצוע היית בוחר?

כנראה מקעקע, זה מה שחשבתי שאעשה לפני שהחלטתי ללמוד.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

אני רוצה לראות את עצמי צובר נסיון ואולי מתפתח לכיוון של מעצב עצמאי. בנוסף, מאוד נהניתי מתקופתי כסטודנט מלימודי העיצוב. לאור החוויה הזו, נראה לי מסקרן ומפתח ברמה האישית לחזור בעתיד לאקדמיה כמרצה.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת.

על רקע פרויקט חדש, אני קורא לאחרונה הרבה חומרים מרתקים העוסקים בשימור התודעה. הנושא הזה עולה הרבה בשנים האחרונות, ומשפיע המון על התכנים הפופולריים היום, כמו ״מראה שחורה״, ״ריק ומורטי״, וכו׳.

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

לרֹב כשזה מגיע לספרים, אני אוהב מאוד ספרים שמעבר לתוכן שלהם, מתעסקים בייחוד שלהם כספר או פורמט מדופדף. כשעבדתי על פרויקט שהוא גם מגדיר וגם מגזין, נחשפתי למגזינים וספרים של idea magazine. מעבר לעיסוק בעיצוב כתוכן, ומעבר לדברים היפים שהם עושים, הטיפוגרפיה היפנית והפרשנויות שלהם לגריד השכילו אותי. הם אפשרו לי ללמוד קצת להתנתק מהמילים והתוכן, לאמן שוב את ״השריר״ החשוב של ראיית אות כצורה, ובכך לאתגר ולשחק עם חווית הקריאה.

מה הפלייליסט שלך?

לצערי אין לי לינק קבוע כזה, כי כשזה מגיע לעבודה אין לי ממש פלייליסט עקבי. במהלך עבודה על פרויקט, אני הרבה פעמים אוהב לשמוע מוזיקה שאני מרגיש שהיא קשורה לנושא הספציפי שאני עובד עליו כרגע. לדוגמה, בתקופה שבה עבדתי על פרויקט הגמר שלי, שמעתי המון את הזמרים שעסקתי סביבם בפרויקט, גם כשזה לא היה קשור למחקר ספציפית. לרב אני מחפש להתחיל עם משהו מרומם, וכיפי, שיהיה נחמד להתחיל את העבודה איתו. לאחרונה אני חורש על איזה שיר פורטוגזי חדש ששמעתי, כי הוא ישר עושה חשק או לרקוד או לעבוד.

באיזה פונט אתה רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

מוגרבי בולד ולייט. קלאסי אך אלגנטי.

מה שם החיבה שלך?

יש לי מלא! אבל הכי נפוצים הם ״פנקייק״ או ״פאן״. הייתי תמיד נותן כינויים כמו ״פאנקייק״ לחברים או לאנשים שחיבבתי. בסוף יצא שכולם קראו לי ככה, כולל השומר בשנקר. חוץ מאלה יש גם ״אליחושך״ שזה הפוך מאליאור, ועוד מלא שטויות אחרות.