מעצב וסטודנט יליד 1990. מסיים השנה את התואר הראשון בבצלאל. עוסק ב־UX ובלטרינג בעברית ובאנגלית.

כינוי/שם חיבה

לפעמים אנשים קוראים לי גלזו או גלזי, או פשוט זוננפלד, אבל אני מרגיש שהרוב קורא לי גל.

ספר קצת על עצמך

חנון וגיימר מגיל צעיר, המחשב שלי (על גלגוליו) היה תמיד מרכז החיים שלי, בין אם זה היה משחקי מחשב, כתיבה או עיצוב. בגיל 14 הורדתי בפעם הראשונה פוטושופ, ובגיל 16 אילוסטרייטור. לימדתי את עצמי לעצב והעבודה הראשונה שלי הייתה עיצוב פלאיירים לליין מסיבות 30+ שהמורה לאנגלית שלי בתיכון הייתה מארגנת במועדון באיזור עמק חפר. עכשיו אני חורף אחרון בירושלים לפני העזיבה המתבקשת לתל אביב, אבל בינתיים סטודנט במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. אני אוהב טיפוגרפיה וכתב עברי, עיצוב אינטראקציה ומקדונלדס.

מה גורם לך ליצור?

אני צריך להיות במצב רוח טוב כדי לעצב. יש מעצבים או מאיירים שיוצרים דרך סבל או תסכול או עצב, אבל אם אני מתוסכל אני מעדיף לפרוק את התסכול שלי על דברים אחרים. לרוב מצב רוח טוב או רעיון שממש ממש מדליק אותי יכולים לשלוח אותי לסשן ארוך של עבודה רק ממקום של מוטיבציה והנאה. בזמני הפנוי אני אוהב לעשות קצת לטרינג בשביל הכיף ומספיק שאראה איזה רפרנס מעניין באנגלית שממש יאתגר אותי לתרגם אותו לעברית, זה יכול להיות כל הדרייב שלי.

מעצב שהשפיע עליך יותר מכל

אני לא חושב שיש מעצב או מעצבת שתופסים אצלי את המקום הראשון, אבל אני לוקח קצת מכל מעצב שאני אוהב או פוגש במהלך הדרך. מייקל ביירוט, טיפוגרף אמריקאי. נורא אוהב את התכל׳סיות שלו לגבי טיפוגרפיה ולוגואים. אארון דרייפלין, מעצב לוגואים שהוא מבחינתי סוג של רוקסטאר. עוד כמה שמות: ניק מיסאני, ניק סלייטר וחן מכבי.

טיול של אחרי צבא

גיחות קטנות לחו״ל.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

כיוונתי רחב, כי לא הייתי כל כך בטוח בקבלה שלי למוסד מסויים, אז התמיינתי לבצלאל, שנקר והמכון הטכנולוגי חולון. לשמחתי התקבלתי לכולם והחלטתי ללכת ללמוד בבצלאל. זה לא קל לעצור את החיים שלך ולהעתיק את עצמך לירושלים. הבטחתי לעצמי שאם אתקבל לבצלאל (מה שממש לא חשבתי שיקרה) אלך על זה. השם, המרצים, הבוגרים, המעצבים בארץ, כולם מושפעים איכשהו מבצלאל. בזמנו, זו לא הייתה בחירה קשה.

מורה/מרצה שהשפיע עליך במיוחד

דני בייקון. בקורס משחקי אינדי בשנה ג׳ בהנחייתו (ובעזרת צח ווינברג) הצלחנו להרים משחק שעובד, החל מלתכנת אותו, ליצור סיפור מעניין באמצעות משחק, ללמוד תוכנה חדשה, לעצב אותו ולאייר אותו, והכל בסמסטר אחד. למדתי המון מכל התהליך, במיוחד מכיוון שזה היה תחום שלא דמיינתי שאתעסק בו, והרבה מזה בזכות דני.

מיתוג לגן בירה בירושלים, שנקרא ״ביר גארדן״. העיצוב נותן תחושה מקומית, ירושלמית. שם המותג באנגלית, אבל עיצבתי אותו גם בעברית. הלקוח היה מעוניין בעיצוב שהוא גם רטרו וגם חדש. זו היתה תקופה שבה הייתי מאוהב בגופן "הדסה קו", ולכן השימוש בגופן הזה מאוד תרם לעיצוב וגם יצר תחושה יותר עדכנית. הענפים בסמל נוצרו בהשראת סמל העיר ירושלים, ורעמת האריה מורכבת מעלי כשות (צמח המשמש בתהליך ייצור הבירה).

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

סיגריה ואינסטגרם.

האם אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות/קבוצה?

אם לעצב פוסטר או לוגו או מיתוג, לבד. אם אינטראקטיב, רק בצוות. יש הרבה יתרונות בלעבוד עם עוד מעצבים או מאיירים, פשוט צריך למצוא את המקום הנכון בו אפשר לעשות את זה.

אם לא היית מעצב מה היית?

טבח.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

אני מאוד מקווה שאוכל להמשיך לעשות את מה שאני עושה היום.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת

המצב היחיד שבו אני אקרא ספר (שהוא לא ספר עיצוב) הוא בחופשה. במקרה הזה חברה שלי מארגנת אותי על כמה ספרי מתח צ׳יזיים של הרלן קובן שזה הדבר היחיד בערך שאני יכול לקרוא.

ספר עיצוב מומלץ

Pretty Much Everything של Draplin Design Co - ספר שכמעט לכל מעצב יש, או לפחות כמעט כל מי שאני מכיר. ספר מפוצץ בלוגואים והשראות וצבעים וכיף.

אתר השראה מומלץ

itsnicethat.com

פונט שאתה משתמש בו הרבה

בא בתקופות, כל הזמן משתנה. היום אני מאוד אוהב את Nitti, פונט מונוספייס נהדר של פיטר ואן רוזמאלן שקיבל לאחרונה גרסה בעברית ע״י ינק יונטף.

באיזה פונט שאתה רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

גוטמן יד בראש.

גל, יש מצב לפלייליסט?

אין מצב.

איך נראה כתב היד שלך?

יש לך הרגל מגונה ?

סידור כפייתי של כל דבר על השולחן שלי באנאליות מחרידה.

ומהי משמעות החיים?

אין.