רוני בנילי נולדה בשנת 2000 וגדלה ברחובות, ושם היא חיה עד היום. לאחרונה סיימה תואר בעיצוב בסמינר הקיבוצים, במסלול עיצוב כוללני. במהלך לימודיה נגעה גם בעיצוב מוצר וגם בעיצוב לדיגיטל, אך הלב שלה תמיד היה שייך לתקשורת חזותית. היא מתחברת במיוחד לעולמות המיתוג, השיווק והאיור – המקומות שבהם עיצוב הופך לסיפור חי ומרגש. מה שרוני הכי אוהבת בעיצוב הוא להיכנס לראש של הלקוח, להבין מה הוא חושב, מה הוא מרגיש ומה הוא מחפש, ולתרגם זאת לשפה חזותית שמצליחה לייצר חיבור. לדבריה: ״הרגע הזה שמישהו מחזיק אריזה ואומר לעצמו ‘אהההה!’ – אין סיפוק גדול מזה״. כשאינה יושבת מול המחשב, אפשר למצוא את רוני מטיילת בחו״ל, מבלה בבתי קפה עם חברות, גוללת בטיקטוק או משחקת עם שני הכלבים שלה, לוקי ופפר.

היי רוני, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

אתם תופסים אותי בדיוק בשבוע של תערוכת הגמר! חשבתי שאנוח אחרי ההגשות והערב פתיחה, אבל איכשהו מצאתי את עצמי משפצת את הבית של סבא. מסתבר שיש גם חסרונות בזה שלימדו אותי כל מיני סקילז בסדנה.

איפה את עובדת עכשיו?

בינתיים אני עדיין במוקד טלפוני – מקום שעזר לי לשרוד את התואר דרך משמרות לילה ולעבור אותו בשלום. אבל לגמרי מחפשת את העבודה הבאה שלי! אם למישהו יש הצעות – אני כאן.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

בצוות אני פורחת – דעות נוספות פותחות לי את הראש. וכשאני לבד אני מתוקתקת וחרוצה (אחרת אני זולגת מהר לצחוקים ושיחות).

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

ברור שהפרויקט גמר! זה עוד לגמרי טרי אצלי. זאת הייתה חוויה מטורפת – נכנסתי למחקר עמוק ועבדתי על זה שנה שלמה, במקביל לכל מה שעבר עלינו במדינה. חוויה מאתגרת, מלמדת ומרגשת.

בפרויקט הגמר שלה יצרה רוני את SYN:THESIS – מערכת חכמה, בת־קיימא ואישית לטיפוח שיער. הרעיון נולד מתוך מחשבה על בזבוז הפלסטיק בתעשיית טיפוח השיער, לאחר שקראה כי כ־80% מהשמפו שאנחנו קונים הוא בעצם מים – מה שהופך כל בקבוק פלסטיק לעוד פסולת מיותרת וזיהום סביבתי. המערכת מבוססת על בקבוק רב־פעמי איכותי שאליו מוסיפים טבליות שמתמוססות במים והופכות לשמפו או מרכך, עם אפשרות להוסיף בוסטרים מותאמים אישית לצרכים שונים. בבסיס הפרויקט עומדים ערכים של קיימות, חדשנות ופשטות, לצד אסתטיקה עכשווית שהופכת את המוצר לפריט נעים בבית. לדבריה: "זה לא רק מוצר טיפוח אלא הצעה לאורח חיים חדש, שמחבר בין עיצוב, קיימות וחוויה אישית."

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

טסתי עם אחותי להופעה של Twenty One Pilots בברלין, ומשם המשכנו לטיול בצ׳כיה. זה נפל בדיוק על רגע של משבר בפרויקט, חששתי ממש לעזוב הכול בלחץ הזמנים, אבל זה איפס אותי, חידש אנרגיות, ומאז הכול התחיל לרוץ.

כיף לשמוע! מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

בעיקר בעיות שצצות ביומיום או בקשות מחברות. הדחף לפתור, לחדש ולשמח – זה מה שמניע אותי.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

אז כן, כמו שכבר סיפרתי, טיול לחו״ל תמיד עושה את העבודה – אבל זה לא בדיוק פתרון יומיומי. לרוב אני פשוט לוקחת הפסקה, נפגשת עם חברה או עושה משהו אחר לגמרי שלא קשור לעיצוב. ברגע שאני מנקה את הראש ומורידה את הלחץ – ההשראה חוזרת לבד (או שיחת בכי לחוצה לחברה הכי טובה שלי ואז היא צועקת עליי לעשות הפסקה).

מה את עושה בשביל הכיף?

אני מודה – אני מכורה לקניות, גם פיזית וגם אונליין. חוץ מזה, אני מתה על ערבי משחקי קופסה עם החברים, בינג׳ טוב של סדרה עם אחותי, והכי חשוב – ליטופים ומשחקים עם לוקי ופפר.

יש לך הרגל מגונה?

אני חולה על ג׳ינגלים ופרסומות! לפעמים תופסים אותי בבית שרה בלופים את השיר של מחסני חשמל כאילו זה לגיטימי.

יצא לך לטייל בחו״ל?

כמובן! אני החברה המתכננת: עושה טבלאות, סוגרת כרטיסים ומתזמנת הכול עד הדקה. (מכורה קשות ל־Notion).

מה משך אותך לתחום?

תמיד הייתי הילדה היצירתית. בברביות הכי אהבתי להדפיס תוויות קטנות למוצרים במטבח ורקעים של אוכל למדפים במקום “לשחק”, ובסימס בניתי בתים שעות… ואז הטבעתי את הדמויות והמשכתי הלאה.

במסגרת קורס מיתוג ושיווק יצרה רוני את WISE – חברת קוסמטיקה ששמה את הלקוח במרכז. ההשראה נולדה מתוך חוויה אישית, כשיצאה עם אמא שלה לקנות מוצרי טיפוח. אמא שלה אמרה שהיא הולכת ל"מדף של הזקנות", שם הכול כהה ובורדו ומשעמם. באותו רגע רוני הבינה עד כמה עולם הטיפוח מחולק ומקובע, ואיך אפילו האריזות עצמן עלולות לדכא מבלי להתכוון. המותג שהיא יצרה מבוסס על שני ערכים: שוויון – כולם קונים מאותו מדף, ונגישות – טיפוח ברור, פשוט וידידותי. "רציתי לייצר מותג שבו כולם קונים מאותו מדף, לכולנו יש בעיות עור, וכולנו ראויים לפתרונות פשוטים וברורים", היא מסבירה.

תני לנו ציטוט שיעורר בנו השראה.

אני לא מחדשת כלום אבל זה מלווה אותי המון בחיים – הכול לטובה. דברים קורים מסיבה; לא להתעכב על ה״למה״, פשוט להתקדם.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

בכלל רציתי ללמוד אדריכלות והתקבלתי לשנקר ולאריאל. ואז שיניתי כיוון, הגעתי למכללת האומנויות בסמינר הקיבוצים (מגדל שלום) והרגשתי בבטן שזה המקום. שעה אחרי הראיון כבר התקשרו שהתקבלתי. ומשם – היסטוריה.

איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?

אלירון טובי, שגם לימים היה המנחה שלי בפרויקט הגמר. בעיניי הוא איש שיווק בחסד וגאון בתחום, אבל יותר מהכול – איש צוות נפלא וחלום לעבוד איתו. כמה כישרון – ככה ענווה ומקצועיות.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עלייך יותר מכל?

אולי תשובה קצת קיטשית, אבל אני תמיד חוזרת לאנדי וורהול. בדיוק כמוהו, אני נמשכת לתרבות הצריכה – הצבעוניות, החזרתיות, הדרך שבה דברים יומיומיים הופכים לאייקון. זה משהו שתמיד מהדהד גם בעבודות שלי.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

זו התשובה הכי קלה עד עכשיו! הייתי בתחום החינוך המיוחד. מאז השירות הלאומי שלי בגן לילדים על הרצף האוטיסטי, העולם הזה פשוט ממשיך למצוא אותי שוב ושוב. גם במסגרת תעודת ההוראה שהוצאתי. כחלק מהתואר עשיתי סטאז׳ בתיכון לתלמידים על הספקטרום, וזה היה אחד המקומות הכי משמעותיים בשבילי. אני באמת אוהבת ומתחברת אליהם – ומרגישה שגם הם אוהבים אותי בחזרה.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

יש לי חלום להיכנס לעולם של עיצוב חוויות מכירה ואירועי השקה, להוביל אסטרטגיות שיווק למותגים גדולים, במיוחד בעולם הביוטי והקוסמטיקה. אני רוצה להיות שם ברגעים שבהם מותג פוגש את הקהל שלו, וליצור חוויות שגורמות לאנשים להתאהב.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים.

לא נראה לי שאחדש לכם, אבל Cosmos תמיד עושה לי חשק ליצור ולחפש כיוונים חדשים.

באיזה פונט היית רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

האמת? עזבו פונט... הייתי מעדיפה שיפזרו את האפר שלי בדיסנילנד.

יש לך המלצה מוזיקלית?

אז לא תקבלו ממני תשובה טרנדית ומגניבה... כשאני עובדת אני חייבת פלייליסט פופ קיטשי. תנו לי הארי סטיילס וסברינה קרפנטר – ואני מסודרת.

מהי משמעות החיים?

אחרי שנה של לחץ וחרדות סביב הפרויקט גמר, אני יכולה להגיד שהמשמעות בשבילי היא דווקא בהנאות הקטנות: ערב סרט עם חברה, טיול עם הכלבים בדיוק כשהשמיים סגולים, לאפות עוגה עם אמא, או טיולים שממלאים אותנו באוויר לנשימה. הדברים הקטנים האלה – הם בעצם הכי גדולים.

איך עולם העיצוב ייראה בעוד עשור?

נראה לי שה־AI יהיה החבר הכי טוב שלנו. הוא יעשה בשבילנו את כל העבודה הטכנית והכבדה, ואנחנו נביא את מה שאי אפשר להחליף – האנושיות, הרגש, הרעיון והעין האנושית.

מה שם החיבה שלך?

יש לי מלא, אבל המנצחים הגדולים הם רונקיפליץ ורוניה בן־קיפוד.

קיצור מקלדת אהוב

ללא ספק Ctrl+Z.

כתבי בבקשה את המילה הבאה בכתב היד שלך: