השאלון עם עמית בן־זנו

הכירו את עמית בן־זנו, יליד 1996, גדל בבת־ים ובהמשך עבר לפרברי באר־יעקב. עמית הוא סטודנט שנה ד׳ בבית הספר לעיצוב וחדשנות של המכללה למינהל, במחלקת עיצוב פנים ותקשורת חזותית במרחב. הוא עוסק בעיצוב, איור ואנימציה, ונהנה להתנסות בכיוונים וטכניקות מגוונים שמאפשרים לו לפתח פרויקטים רחבים שמבטאים חשיבה יצירתית וביטוי אישי. הוא אוהב לבשל ("ירשתי מהאמא המרוקאית שלי קצת סקילס במטבח"), לארח, לשיר ולנגן על פסנתר וגיטרה בזמנו הפנוי.

היי עמית, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

אני בטוב מאוד. כרגע אני בסמסטר האחרון לתואר, בעיצומו של תהליך פיתוח קונספט לפרויקט הגמר. תהליך מרגש, ואפשר גם להגיד קצת מלחיץ.

איפה אתה עובד עכשיו?

נכון לעכשיו עוד לא מצאתי את עבודת החלומות שלי, אז בינתיים אני ממלצר בתל־אביב.

אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

אני בן־אדם של אנשים. אני אוהב לחלוק רעיונות ולפתח אותם בצוות, אז הייתי אומר שלעבוד בצוות קורץ לי יותר. למרות שגם לבד זה נחמד לפעמים.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

עשיתי כמה קאברים לאלבומים של זמרים, שדי נתנו לי חופש גרפי ויצירתי. נהניתי מאוד לקחת בזה חלק.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

יציאה מאזור הנוחות וניסיונות בטכניקות שלא ניסיתי אף־פעם.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

כשאין לי מוזה, אני חוזר לנושא הכללי שמעסיק אותי, מוציא ממנו ערכים ומושגים שמסקרנים אותי, ומתחיל לקרוא עליהם, אפילו בויקיפדיה. משם אני נפתח לעולמות חדשים ומתגלגל לרעיונות שונים. נשמע מוזר, אבל זה עובד לי.

יש לך הרגל מגונה?

רק אחד? אבל המרכזי – לשתות שבע כוסות קפה קר ביום. עם חלב סויה.

יצא לך לטייל בחו״ל?

כן. טיילתי הרבה באירופה, עשיתי טיול בדרום אמריקה, ובקרוב אני נוסע לפריז להופעה.

איזה כיף! מה משך אותך לתחום?

למדתי בתיכון 12 יח"ל בגרפיקה ממוחשבת – זה כלל תולדות האמנות, כלים טכנולוגיים, ציור ושרטוט. אהבתי את זה מאוד, זה סיפק לי מקום להתבטא, אז התחום קרץ לי כבר מגיל צעיר.

"OBSESSION" הוא אתר אינטראקטיבי שפותח על־ידי עמית בשיתוף עם ירדן נח, במסגרת קורס אינטראקטיב בהנחיית אביחי חיים. האתר מציע מרחב דיגיטלי אינטראקטיבי ואינפורמטיבי, המעמיד אנשים המתמודדים עם הפרעת OCD מול הפחדים הגדולים שלהם בסיטואציות קיצון ואובדן שליטה. באמצעות סדרת משחקים ואתגרים, האתר יוצר חוויה של התמודדות ישירה עם הסימפטומים של ההפרעה, ומאפשר למשתמשים להבין לעומק את הדינמיקה הרגשית וההתנהגותית שנלווית לה. מדובר בפרויקט שמעורר מודעות ונוגע באופן רגיש ומעורר מחשבה בהתמודדות הנפשית היומיומית של רבים.

תן לנו ציטוט שיעורר בנו השראה

זה לא ציטוט אלא משל, שהולך איתי שנים: אם אשאל אדם בסוף היום כמה מכוניות אדומות הוא ראה, סביר להניח שהוא לא ידע לענות. אבל אם הייתי אומר לו בתחילת היום שעל כל מכונית אדומה שהוא יראה הוא יקבל חמישים ש"ח – הוא היה שם לב לכל אחת ובסוף היום ידע בדיוק את המספר. כך גם ההזדמנויות בחיים: הן תמיד סביבנו, פשוט לא תמיד אנחנו פוקחים עיניים כדי לראות אותן. כשאנחנו משנים את המיקוד ולומדים להתבונן אחרת – כל דבר יכול להפוך להזדמנות.

מעניין. לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

רציתי ללמוד אדריכלות, אפילו שיפרתי את הבגרות במתמטיקה. אבל אז נתקלתי בתואר שמשלב שני עולמות שמאוד משכו אותי – עיצוב פנים ותקשורת חזותית. זה היה המקום היחידי שניסיתי להתקבל אליו.

במסגרת סטודיו Brand In A Box, בהנחיית גולן לוי ותומר ארבל, עמית יצר מתחם חווייתי בהשראת מותג האופנה Balenciaga. בלב הפרויקט עומדת חנות פופ-אפ חדשנית, המשלבת בין עיצוב אופנתי מתקדם לטכנולוגיה עכשווית. בנוסף לחנות, המתחם מאפשר חוויית צפייה ייחודית בתצוגות אופנה – הן במרחב הפיזי והן דרך מציאות מדומה (VR). לדבריו, "הפרויקט זיקק לתוכו את מהות התואר – איך עיצוב פנים פוגש תקשורת חזותית במרחב".

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

לחלק גדול מהמרצים שלי יש חלק משמעותי בפיתוח הזהות שלי כמעצב. אם צריך לבחור, הראשון הוא גולן לוי. הוא ידע לדחוף אותי לקצה, לימד אותי לחשוב בצורה רחבה, להשתמש בכלים שצברתי ולפתח קונספט מדויק. בנוסף, המעצבת מיכל קסטיאל, מנהלת המחלקה לתקשורת חזותית במרחב, השפיעה עלי מאוד בגישה ובדרך שבה לימדה אותי לראות דברים מזווית שונה ולהביא את עצמי לידי ביטוי ביצירה.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

אחרי שצברתי ניסיון, אני רואה את עצמי פותח עסק משלי שיעסוק בעיצוב פנים ותקשורת חזותית, בעיקר לעולם המסחרי. אני מקווה להמשיך להתפתח ולהיחשף לעולמות חדשים גם ברמה האישית.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים

אני לא בטוח שאני מחדש, אבל אני שואב השראה מהאתר Cosmos, וגם מתיקיות שמורות של פוסטים באינסטגרם, במיוחד תיקיות משותפות עם חברים, דרכן אני מגלה חומרים ורעיונות מגוונים.

איך עולם העיצוב ייראה בעוד עשור?

אני מאמין שעיצוב יהיה שילוב בין רגש לאלגוריתם. מצד אחד – מבוסס דאטה, התאמה אישית חכמה, מערכות שמגיבות בזמן אמת. מצד שני – מה שיבדל ויעשה את ההבדל האמיתי יהיה היכולת לרגש, לגעת וליצור חוויה זכירה.

מה שם החיבה שלך?

אמא שלי קוראת לי "בובי", מלשון "בוריס" – כשהייתי תינוק הייתי בלונדיני עם עיניים כחולות, כנראה זה התחיל משם. והחברים קוראים לי "כפית", מלשון כפית. יש לומר, מאוד יצירתי.