השאלון עם דניאל מדמוני

הכירו את דניאל, בן 29, במקור מבית שמש, כרגע מתגורר ברמת גן והוא בוגר טרי של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. במהלך התואר התמקד ב־עיצוב מותג וב־עיצוב מוצר.

הדבר שהכי מרגש אותו בעיצוב הוא האפשרות לברוא עולם שאין לו גבולות, כזה שמאפשר להעביר מסרים מורכבים תחת עיצוב מדויק וחכם.
בנוסף, דניאל מאמין שעיצוב טוב נשען על מרכיבים מהחיים האמיתיים, בעל ביסוס, צורך ויכולת להלהיב את מי שנחשף אליו.

כשהוא לא עובד, יעשיר את עצמו בכל מיני דרכים – טיולים בטבע, אמנות ותרבות, לקרוא ולצפות בסרטים ואפילו סתם לשבת לשיחה עם חבר.ה בבית קפה שכונתי.

היי דניאל. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי פונטימונים, השבוע אתם תופסים אותי בעיצומו של עוד יום עבודה.

איפה אתה עובד עכשיו?

לאחרונה התחלתי תפקיד חדש בתור מעצב מותג בסטודיו בסמן / טננבאום ביפו העתיקה, הסטודיו מתמחה במיתוג, שילוט, דפוס מורכב, דיגיטל ועוד.

אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

אני תמיד אעדיף לעבוד כחלק מצוות, אני מאמין שכאשר מס׳ מוחות ניגשים יחד לעבוד על פרויקט מסוים, הוא תמיד יצא מוצלח יותר ומעניין יותר.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

לאחרונה עבדתי על כמה פרויקטי שילוט מעניינים, נחשפתי להמון ידע חדש כמו – חוקי נגישות, חומרים חדשים שלא הכרתי והמון טכניקות ייצור ייחודיות.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

השנה, סיימתי את לימודי התואר בתקשורת חזותית בשנקר. ארבע שנים מפרכות, מפרות, מדהימות ומרגשות שהגיעו לסיומן בקיץ האחרון בתערוכת בוגרים מדהימה.

הצצה לפרויקט הגמר שלי, בית שמש – מקרה מבחן. הפרויקט עוסק בעיר בה גדלתי כל חיי בית שמש. לא הרבה יודעים שהעיר בעברה הייתה עיר עם רוב חילוני - מסורתי ובמשך תקופה של 20 שנה, שינתה העיר את פניה לחלוטין לאחת הערים החרדיות הגדולות בארץ.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

אני חושב שכמעט כל דבר סביבנו במרחב האישי והציבורי, המוחשי או הרעיוני – יכול להוות טריגר לרצות ליצור משהו חדש.
אני יכול למצוא את עצמי מתרגש משלט יפה ברחוב, חנות ייחודית או ממבנה מדהים מצד אחד ומצד שני אני מרגיש שאנחנו חיים במדינה עם כל־כך הרבה רעש והתרחשויות, אשר גורמות לי לרצות לקום ולתת ביטוי לתחושות שלי.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

כשאני מוצא את עצמי חסר מוזה, אני תמיד אסגור את המחשב, אנסה לנקות את הראש ולחפש פרספקטיבה חדשה על הפרויקט עליו אני עובד – אין לדעת מאיפה הרעיון הבא יגיע, משיחה עם חבר.ה, מטיול בפארק, ביקור בספרייה ולפעמים (או בעיקר) גם תוך כדי מקלחת ארוכה. (זה קורה לי המון).

מה אתה עושה בשביל הכיף?

בשביל הכיף אני תמיד אשמח לשבת לקפה עם חבר.ה, לטייל במוזיאונים, לקרוא ולצפות בסרטים, לשמוע מוסיקה, להתאמן וכמובן כשמתאפשר – לישון.

מה משך אותך לתחום?

לא תמיד ידעתי שאהיה מעצב.
גדלתי בפריפריה, בבית שמש ומצאתי את עצמי שונה מהסביבה שהקיפה אותי. תמיד ראיתי את העולם בקווים ובצורות, התרגשתי מלוגו יפה או מכרטיס ביקור שמצאתי על הרצפה ולא ידעתי שיש מקום בו אני יכול לתת לצד הזה שבי ביטוי. תקופה ארוכה חשבתי שאלמד תחום טכנולוגי מסוים כי ככה לימדו אותי ש׳מצליחים בחיים׳. את תחום העיצוב החזותי בכלל ואת שנקר בפרט גיליתי לגמרי במקרה משיחה עם חבר, נרשמתי ללימודי מכינה ורק שם הבנתי שאני גם טוב בזה. התקבלתי ללימודים ומשם הכל התגלגל.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

אני אבחר דווקא במעצב ישראלי, שגם יצא לי לעצב עבורו קטלוג כחלק מקורס בלימודים - דן ריזינגר.
אני חושב שיותר מהתוצרים המדהימים שלו, מה שהשפיע עליי יותר מכל היא דרך החשיבה שלו - איך להגיד כמה שיותר בכמה שפחות. איך אפשר להעביר מסרים מורכבים במינימום עיצוב.
כיצד להשתמש בצבע, בצורה ובתוכן באופן מאורגן וחזרתי ליצירת מותג ופנים מזוהות. כל אלה מלווים אותי בתור מעצב בכל פרויקט שאני ניגש אליו.

במה היית עוסק אם לא היית מעצב?

יוצא לי לחשוב על השאלה הזאת המון לאחרונה, אני חושב שאין תחום אחר שאני יודע לעשות טוב יותר מאשר עיצוב. אבל בכל מקרה כנראה שזה יהיה תחום של עבודה עם אנשים ועבור אנשים.