הכירו את נועה ישראלי – נולדה ב־1996 בתל אביב, וכיום מתגוררת בירושלים (אם כי לפעמים גם בתל־אביב). נועה היא סטודנטית שנה ד׳ לתקשורת חזותית בבצלאל, מעצבת מולטידיסציפלינרית שמתמחה בתלת־ממד, טיפוגרפיה, אנימציה, עיצוב גרפי ויצירת דימויים ניסיוניים. היא שואבת השראה מהמרחב העירוני ומהמפגש האנושי שמתרחש בו, ועוסקת בשאלות של זמן, זהות ומציאות דרך עולמות סוריאליסטיים שמשלבים טכנולוגיה, סאונד, תנועה וחומר. מה שנועה הכי אוהבת בעיצוב זה האפשרות לברוא עולמות ולהגיב דרכם למה שמתרחש סביבה. כשנועה לא יוצרת, היא אוהבת לבשל, להסתובב בעיר, לשמוע מוזיקה ולראות סרטים.

היי נועה, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

בשבוע טירוף בעבודה על הפרויקט גמר!

מרגש! איפה את עובדת עכשיו?

אני פרילנסרית בתחום העיצוב הגרפי בחברת היי־טק בשם HoneyBook, ובמקביל מסיימת את הלימודים בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

מממ שאלה מאתגרת. נורא כיף לעבוד לבד ולרוץ על הדברים, אבל יש משהו בעבודה משותפת, באופן כללי בחיים, שמביא למקומות טובים. אז נראה לי שצריך לאזן בין לבד לביחד.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

כרגע אני עובדת על פרויקט סופר מעניין שמשלב דימוי ובינה מלאכותית. בו אני מסגננת מחדש לוח תמרורים ישראלי בהתאם לרחוב הישראלי של הזמנים האחרונים, ההשתנות שלו ומה שהיא מביאה.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

זכיתי בדיור מוגן במחיר ציבורי של עיריית תל אביב. לא בצחוק! בחיים לא זכיתי במשהו כזה. זה די מטורף.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

השראה מאנשים אחרים. כשאני רואה יצירות, שומעת או רואה יוצרים בתשוקה שלהם ליצירה, לאמנות ולעיצוב – מתגבשת אצלי התחושה שאני חייבת ליצור, תכף ומיד!

מה את עושה כשאין לך מוזה?

מסתובבת ברחוב לחפש מה מפעיל אותי, צוללת למעמקי האינטרנט, מציירת או מפסלת, עושה משהו עם הידיים, ולפעמים פשוט משחררת – זה גם עוזר.

מה את עושה בשביל הכיף?

מציירת בסקצ׳בוק שלי, שומעת מוזיקה ואוספת פלייליסטים. אם אני בתל־אביב – רוכבת על אופניים. וחברים, ברור, הכי כיף!

יש לך הרגל מגונה?

לאכול מלאאאאאאא חמאת בוטנים בכפית. ואז עוד.

יצא לך לטייל בחו״ל?

כן, האמת שהתחלתי את הלימודים די מאוחר אז אפילו יצאו לי שני טיולים מכובדים כאלה למזרח ולמרכז אמריקה, וכמובן גם כל מיני גיחות אירופאיות למיניהן.

מה משך אותך לתחום?

היכולת לתקשר באופן חזותי. תקשורת זה משהו מאוד חשוב בעיניי, והיכולת לתקשר שלא במילים סיקרנה אותי מאוד. זה נראה לי כמו אתגר מעניין ללמוד ולפצח.

תני לנו ציטוט שיעורר בנו השראה:

"מי שנשאר הוא לא מי שמוכשר, אלא מי שמתמיד." חחח נשמע סובייטי, אבל כן – עבודה קשה נראית לי משתלמת. ותכלס? אני די אוהבת לעבוד 🙂

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי גם לשנקר וגם לבצלאל. האמת, ממש רציתי להתקבל לשנקר כדי להישאר בתל־אביב. לא התקבלתי, וזה כנראה הדבר הכי טוב שקרה לי. בבצלאל נפתח לי הראש, הוציאו אותי מאזור הנוחות ואיפשרו לי העמקה בתחומי העיצוב והאמנות, שלא בטוח שהייתי מקבלת בכל מקום.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

יעל בורנשטיין. היא הייתה המרצה שלי בשנה ד׳ בסמסטר א׳ בסטודיו שנקרא ״מעבדה להיכשל טוב יותר״. מעבר לזה שהסטודיו היה מוצלח, היא הביאה איתה פילוסופיה רבה לעיצוב ולשיעורים. לימדה אותנו לערער על המוכר ולהכתיב מחדש את הקצב. למדתי ממנה הרבה על הצבה במרחב, על סאונד, על תנועה – אלו עולמות שעסקתי בהם עוד קודם, והיא בעצם חידדה עבורי את הזיקה וההבנה בהם.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

ענת גוטברג, שהיא גם הייתה המרצה שלי לקורס כרזות זזות. קודם כל, היא יוצרת מקומית שאני מאוד מעריכה בתחומי תרבות ועיצוב ישראליים, שמעוררים בי תמיד חשק לעצב ולהשפיע בשדות העיצוב פה. אני חושבת שמשהו בגישה שלה, איך שהיא ניגשת לפרויקט, פתח לי את האופן שבו אני ניגשת לפרויקט – היכולת להתרגש מתחילת כל פרויקט שעוד לא ברור מה יביא איתו, ובאילו טכניקות אשתמש. זה ממש כיף לחשוב שכל פרויקט יכול להיות עולם אחר, ולא חייב להיות דומה למה שכבר עשית בעבר. העבודות שלה מדברות בשפה מעניינת שאני אוהבת, ואני שואבת ממנה השראה. השימוש שלה בצבע, בסאונד, בטיפוגרפיה ובתנועה – שאלו כל הדברים שאני הכי אוהבת – מתחבר לדבר אחד ונותן לי חשק ליצור.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

מממ... נראה לי שהייתי פסיכולוגית. בתכלס, כמעט הלכתי ללמוד פסיכולוגיה. אבל בא לי להגיד שאני גם מבשלת טוב, אז אולי איזה שפית?

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

מקווה להיות יוצרת מקומית, בתל־אביב, בתחומי העיצוב, התרבות והאמנות – בתקווה שישראל תמשיך להיות בית עבורי ברמה הערכית והדמוגרפית.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת:

אמהות ובנות – ספר שירה על אמהות ובנות בראי ההיסטוריה.

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

ספר בשם Exactitudes של הצלם ארי ורסלויס. הספר מתעסק בתיעוד שיטתי של זהות קבוצתית לפי לבוש, ומתמקד בקודי לבוש של זהות תרבותית. יש גם אתר ממש מרשים שקשור אליו.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים:

לא בדיוק אתר שמוגדר להשראה, אבל רציתי לשתף באתר ממש נחמד שאפשר ליצור בו דימויים מעניינים שיכולים להיות השראה ליצירה.

באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

נראה לי שאלך על דוד, עם שילוב מרענן של TheBasics.

יש לך המלצה מוזיקלית?

בטחחח! אפשר גם להיכנס לפלייליסטים שלי באפל מיוזיק. אבל בינתיים אמליץ על אלבום כיפי ותוסס עם אנרגיה מפתיעה ביותר — בצרפתית:
La grande accumulation - Anadol & Marie Klock

מהי משמעות החיים?

בגלל שהחיים נהיו מורכבים בשנים האחרונות, אני רואה בפנטזיה ובדמיון את המשמעות. הדברים שאנחנו יוצקים לתוך מה שנקרא "חיים" – היכולת שלנו לברוא את העולם הקטן שלנו בדרך שנעימה לנו, ולעשות לעצמנו ולסביבה טוב. מאמינה שאם כל אחד יתעסק בטוב שלו, גם הביחד יהיה טוב.

איך עולם העיצוב ייראה בעוד עשור?

נראה לי שנהיה ממש חכמים ונבין איך הבינה המלאכותית משרתת אותנו, המעצבים, כדי לעצב באופן חכם ומהיר, כי יהיו המון כלים חדשים שיהיה אפשר לעבוד איתם.

מה שם החיבה שלך?

יש נועית, נועין, נועינוב, נועיאלה... כל מיני ורסיות.

קיצור מקלדת אהוב:

Cmd+Z. בטח. הכי כיף שאפשר להתחרט. (גם Cmd+Shift+Z לפעמים!)

כתבי בבקשה את המילה הבאה בכתב היד שלך:

✱