הכירו את תמר ויזל אברהם, ילידת 1997 ובוגרת טרייה של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. היא גדלה בקיבוץ נתיב הל"ה וכיום מתגוררת במושב מסילת ציון. את לימודיה בבצלאל היא מתארת כחוויה מעצימה, מלמדת, מעשירה ומאתגרת, שבמהלכה יצאה גם לחילופי סטודנטים באקדמיה NABA במילאנו – חוויה שהיא מגדירה כמדהימה וחד־פעמית. בלימודים נהנתה במיוחד מעיסוק בקונספט, טיפוגרפיה, מיתוג, אתרים, ספרים ומושן – או בקיצור, כל מה שקשור לעיצוב. משנת 2021 תמר עובדת כפרילנסרית ומתפתחת מפרויקט לפרויקט, ויותר מהכול נהנית מהמנעד הרחב שהתחום מציע. מחוץ לעולם העיצוב אפשר למצוא אותה עם חברים טובים ומשפחה, בסטודיו פילאטיס, ביקב מקומי או בבית קפה טוב.

היי תמר, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי! כרגע בבית הפסטורלי שלי במושב, עם בעלי, שותים קפה ומדברים על החיים 🙂

איפה את עובדת עכשיו?

תפסתם אותי בדיוק בתקופת מעבר. סיימתי את התואר ואני מחפשת להתאהב במקום עבודה חדש ומעניין! כרגע אני עובדת כפרילנסרית מהבית, מעצבת סושיאל לסטודיו פילאטיס HeaL ועובדת על שני פרויקטים חדשים.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

הכי כיף בצוות! אני אוהבת ללמוד מאנשים חדשים, להכיר, ולהגיע לתוצאות מעניינות יותר ביחד.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

לאחרונה עבדתי על פרויקט הגמר שלי – אחד הפרויקטים הראשונים שלי במושן, שנקרא ״שדה רגשי״. זהו פרויקט שמבקש לנסח מענה רגשי חדש, מדויק ורלוונטי לרגשות שנולדו מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר. הוא בוחן את האפשרות לגשת אל הרגש דרך תהליך שכלתני ומובנה, שמפרק רגשות קיימים ומרכיב אותם מחדש. זה מתבטא במילים, חזותיות וסאונד. כל סרטון בפרויקט מגלם רגש חדש השייך לסיטואציה מתוך תקופת המלחמה. יחד, הם יוצרים שדה רגשי מורכב – אישי וקולקטיבי – שניסיתי למפות, להרגיש ולעצב לו צורה.

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

נולדה לי אחיינית! וגם סיימתי תואר ראשון 🙂

מזל טוב! מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

אני אוהבת למצוא פתרונות לבעיות. אני מתרגשת מהרגע שבו אני מצליחה לפצח בריף ולהגיע לתוצר ויזואלי שלם. מדהים אותי איך רעיון אחד יכול להתבטא בכל כך הרבה פתרונות ויזואליים, ואיך צורה, צבע ופונט מעבירים מסר חד וברור.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

אני עושה ספורט, ומשתפת אנשים בהתלבטויות שלי. לרוב מתוך שיח עמוק נולד רעיון חדש.

מה את עושה בשביל הכיף?

הרבה משפחה, חברים, טיולים, בילויים וספורט.

יש לך הרגל מגונה?

לאכול נוטלה בכפית.

יצא לך לטייל בחו״ל?

כן! התנדבתי באוגנדה, עשיתי טיולים אחרי שנת שירות ואחרי הצבא (ניו־זילנד, אירופה, המזרח) וגרתי במילאנו חצי שנה במסגרת חילופי סטודנטים.

הפרויקט של תמר, ״דרום אדום״, מציג זהות חזותית ומיתוג לפסטיבל השנתי הנערך בעוטף עזה. הפרויקט כולל סדרה של פוסטרים ואיורים טיפוגרפיים־קומפוזיטיביים, אתר אינטרנט, מערך שילוט והזמנות בתנועה. העבודה נוצרה במסגרת תוכנית חילופי הסטודנטים באקדמיה NABA במילאנו, ״ונועדה להעלות את המודעות לנזק שנגרם בעקבות פיגועי ה־7 באוקטובר בישראל.״

מה משך אותך לתחום?

תמיד אהבתי לצלם ובתיכון למדתי קולנוע. אני אוהבת לצייר וליצור, וחיפשתי את החיבור בין טכנולוגיה לאסתטיקה. אני בן אדם חזותי והתאהבתי במקצוע די מהר.

תני לנו ציטוט שיעורר בנו השראה.

“I do what I'm feeling and what I'm feeling is monstrous. and I do it in the nicest possible way.” - Kara Walker

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

ניסיתי להתקבל לשנקר ולבצלאל והתקבלתי לשניהם.

איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?

יש הרבה שהשפיעו עליי, וגם חברים בשכבה ובוגרים. במיוחד מיכל סהר, אורי סוכרי ועדי טקו – שלמדתי מהם על טיפוגרפיה מורכבת, טיפוגרפיה כדימוי וראייה מקורית בעיצוב דיגיטלי ופרינט. הם לימדו אותי להעז, לבדוק עוד ועוד כיוונים, לעצב רוחבי ולהאמין ברעיונות שלי.

הפרויקט של תמר ויזל אברהם, ״המדריך השלם לפחד״, הוא ספר קונספטואלי שנוצר במסגרת הקורס ״טיפוגרפיה מורכבת״ בהנחיית דנה גז וטבע שולט. הספר מציע דרך רגשית להתבוננות בפחדים ובאופן ההתמודדות עימם.הוא כולל אוסף של מחקרים אקדמיים, מאמרים, שירים וטקסטים מקוריים, ומתמודד עם הנושא דרך עיצוב מוקפד המאפשר שלוש דרכי קריאה שונות: קריאה ליניארית, קריאה רגשית המיוצגת באמצעות צבעים, וקריאה ממוקדת דרך אינדקס ויזואלי. כפי שתמר מתארת: ״הספר מציע דרך רגשית להתבוננות בפחדים ובאופן ההתמודדות עימם״.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עלייך יותר מכל?

שירלי אוהבה, מעצבת ישראלית פרילנסרית מדהימה.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

בניהול מערכות חינוך.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

בתחום, עובדת עם צוות, אחרי תואר שני (בתקווה), ועוסקת בכמה תחומים שונים בעיצוב.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת.

אני אהיה כנה – אין לי זמן לקרוא ולא קראתי הרבה זמן. אני כן חוזרת מדי פעם לקטעים קצרים מהנסיך הקטן.

רוצה להמליץ על ספר עיצוב?

לא מקורי במיוחד, אבל כל המגזינים של Toiletpaper.

אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים.

Jacob Wise – מעצב גרפי אנגלי־הולנדי שעוסק בטיפוגרפיה, ויש לו פרויקטים ממש מעניינים.

באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

הכתב של אבא שלי. זה הכתב הכי יפה בעולם!

יש לך המלצה מוזיקלית?

כל ״הבנאים״ לדורותיהם.

מהי משמעות החיים?

כל מה שאכתוב יהיה קיטשי מדי.

איך עולם העיצוב ייראה בעוד עשור?

בדיוני יותר. קצת מפחיד לחשוב על זה.

מה שם החיבה שלך?

ויזל, ויז, ויזי, תמרי – הכל מתקבל, רק לא תמי חחח.

כתבי בבקשה את המילה הבאה בכתב היד שלך: