השאלון עם נור כץ
הכירו את נור כץ, בת 27 ובוגרת טרייה של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. נולדה וגדלה כל חייה בתל אביב, שמאוד יקרה לליבה ועסקה בה הרבה בעבודות שלה. בלימודים התמקדה במיתוג, עיצוב ספרים ואיור. נור מספרת לנו שלמדה אמנות מגיל קטן ותמיד ידעה שהיא רוצה להיות מעצבת. ״אני אוהבת את המפגשים בין הדיסציפלינות השונות של עיצוב ואמנות ובגלל שתמיד אהבתי לבנות דברים וחומרים מאוד מרגשים אותי, אני נמשכת במיוחד במיוחד לחיבור בין תקשורת חזותית לעיצוב תעשייתי״. הדבר שהיא הכי אוהבת בעיצוב הם רגעי הפיצוח – הרגע בו היא מוצאת את התרגום הויזואלי המדויק והנכון לרעיון או לסיפור שהיא רוצה לספר והקסם שקורה בחיבור הזה. כשנור לא עובדת (ולא בחורף) תמצאו אותה קוראת ספרים בים.
היי נור. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?
היי היי! שלומי טוב, סוף סוף אחרי חודש של הרבה עבודה בלחץ ושבוע של שפעת 🙁
איפה את עובדת עכשיו?
אני המעצבת של רדיקל – הוצאת ספרים ובית לאירועים חברתיים־פוליטיים־תרבותיים. התחלתי לעבוד שם בזמן הלימודים כשעידן אפשטיין, הארט־דיירקטור של רדיקל, היה מרצה שלי והציע לי להצטרף, מאז המקום גדל ואחרי הלימודים נכנסתי למשרה מלאה.
את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?
מאוד תלוי בפרויקט וכמובן גם בצוות. בפרינט וספרים יש משהו מאוד אינטימי בתהליך העיצוב, אבל בפרויקטים רחבים של מיתוג, עם פרזנטציות והפקות, אני מאמינה שכשיש כימיה, העבודה בצוות מפרה וחשובה ממש – כשכל אחד מביא לפרויקט את החוזקות שלו. באופן כללי אני בעד תמיד להתייעץ ולדבר, אחת העצות הכי טובות שאני יכולה לתת לתקופה של הלימודים, תהיו חברים אמיתיים, תתייעצו אחד עם השני ותתנו ביקורות כנות ובונות.
מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?
עכשיו ברדיקל אני עובדת על פרויקט חמוד בשם "דרישת שלום". זה מארז שמאגד 8 נאומים וטקסטים שמדברים על שלום ותקווה.
על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?
ממש לאחרונה עבדתי עם חבר על פרויקט מיתוג של מתחם חדש. זה היה תהליך בזק של חודש וקצת, שבסוף לצערנו רובו לא יצא לפועל בגלל אילוצי תקציב.. חוויה מאתגרת ובעיקר מלמדת, למרות הסיום, היה גם כיף.
מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?
אני מאוד משימתית ומונעת מבריפים ומהסיפוק בלפתור אותם, אז עבורי המניע זה הרגע שבו הגלגלי שיניים במוח מתחילים להסתובב. אחר כך בזמן תהליך העבודה מרגש אותי הרגע של הפיצוח, הרגע בו אני מוצאת את התרגום הויזואלי המדויק והנכון לרעיון או לסיפור שאני רוצה לספר והקסם שקורה בחיבור הזה.
מה את עושה כשאין לך מוזה?
אני פחות מתחברת לרעיון של מוזה שפשוט נוחתת עליך. בדרך כלל כדי להתחבר או להיכנס למוד אני אוהבת לחקור ולקרוא על הדבר, דרך זה עולות לי אסוציאציות. אם בזמן עבודה אני מרגישה תקועה ושישבתי המון ולא הולך, אני מפסיקה ויוצאת להסתובב. ההתאווררות והגירויים הויזואלים ברחוב תמיד גורמים לי לחשוב. בכל מקרה, אני כנראה כמעט אתחיל כל פרויקט בלכתוב ולשרבט רעיונות על ערימות של דפי מדפסת.
מה את עושה בשביל הכיף?
המקום האהוב עליי זה הים, אז במשך רוב השנה זה המקום שאליו אלך – לחשוב, לקרוא או סתם להיות. חוצמזה אני אוהבת לפגוש חברים, ללכת למסיבות וסתם להסתובב על האופניים בעיר.
יש לך הרגל מגונה?
אני בן אדם די מבולגן ובזמן הלימודים כשהייתי עובדת מהחדר הייתה לי נטייה לצבור על השולחן במשך כמה ימים מלא כוסות עם שאריות קפה.
יצא לך לטייל בחו״ל?
אני מאוד אוהבת את ספרד והייתי שם בהרבה ערים וחושבת לעשות שם תואר שני מתישהו בהמשך. בשנה ג' בלימודים היתה לי הזכות לעשות חילופי סטודנטים בUDK בברלין. גרתי שם שבעה חודשים וזה לחלוטין אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים.
מה משך אותך לתחום?
אמא שלי למדה עיצוב תעשייתי בבצלאל וכבר שהייתי בת שלוש היא נתנה לי לשחק עם לטרסטים, דבק חם וקרטונים. מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לכל מה שויזואלי ולעבודה עם הידיים ואני זוכרת את עצמי בתור ילדה מורידה פונטים ומעצבת מצגות. בתיכון למדתי אמנות בעירוני א', אבל תמיד הרגשתי שאני יותר מעצבת מאמנית והיה לי ברור שאני אלמד תקשורת חזותית.
תני לנו ציטוט שיעורר בנו השראה.
"I read once about the concepts of a lateral idea and the vertical idea. If you dig a hole and it’s in the wrong place, digging it deeper isn’t going to help. The lateral idea is when you skip over and dig someplace else.” - סימור קוואסט, מאייר ומעצב פונטים
לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?
לא רציתי לעזוב את תל אביב אז ניסיתי להתקבל רק לשנקר. ממש רציתי להתחיל ללמוד אז ליתר ביטחון נרשמתי גם ללימודי אמנות. התקבלתי לשניהם והיה לי ברור שאלך לתקשורת חזותית.
איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?
מנדב שלו למדתי המון על טיפוגרפיה ועל איך ניגשים לעיצוב של פורמט מדופדף, עקרונות שאני משתמשת בהם עד היום. משיעורי איור עם רוני פחימה למדתי המון על צבעים ושילובים ביניהם.
איזה מעצב/ת השפיע/ה עלייך יותר מכל?
קשה לי לבחור מעצב אחד שהשפיע עליי, אבל קל לי לבחור מאייר - הנינג ווגנרברת'. בשנה א' היה לנו פרויקט בקורס איור, בו המרצה, רוני פחימה, בחרה לכל סטודנט מאייר או מאיירת שלדעתה מתאימים לסגנון שלו ואז היינו צריכים לנתח את השפה שלהם ולאייר משהו חדש בסגנון שלהם. אני קיבלתי את הנינג והתפוצץ לי המוח מהאיורים שלו. כל כך התחברתי והזדהיתי עם השפה האיורית שלו והאופן בו הוא מתרגם את העולם לאיור. בשנה ג' הגשמתי חלום והתקבלתי לסטודיו שלו בחילופי סטודנטים בברלין ולמדתי איתו סמסטר.
במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?
אם לא הייתי מעצבת הייתי רוצה ללמוד תולדות האמנות ולעבוד במוזיאון ולהיות אוצרת.
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
בעוד חמש שנים אני רואה את עצמי אחרי או בזמן תואר שני איפשהו באירופה. אני ממש אוהבת ללמוד ואת החוויה המפרה של האינטנסיביות של הלימודים ומאמינה שתמיד יש לאן עוד לצלול ולהעמיק. החוויה של הלימודים בברלין והמגורים שם ממש נתנו לי טעם של עוד לגבי לימודים בארץ אחרת.
בפינת ההמלצות אנחנו מבקשים המלצות שונות מהטאלנטים שלנו.
ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת.
אני ממש אוהבת ספרי פרוזה, האחרון שקראתי היה "הזר" של אלבר קאמי. ספר מעולה!
רוצה להמליץ על ספר עיצוב?
זה ספר איור, לא עיצוב. "ספר תום - מסע בעקבות יצירתה של תום זיידמן פרויד". ספר רגיש ומהמם ברמות על מאיירת שממש הקדימה את זמנה.
אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים?
אוסף של אתרים אקספרימנטליים והזויים.
באיזה פונט את רוצה שיכתבו על המצבה שלך?
וואו שאלה קשה. מעדיפה שישרפו אותי ויפזרו בים, אבל אם כבר במגירה בקיר אז פרנק ריהל.
יש לך המלצה מוזיקלית?
בריאן אינו עושה אמביינט שכיף לעבוד איתו.
מהי משמעות החיים?
לעסוק בהתשוקה שלנו, אם היא גם נוגעת באנשים ומשנה, אז בכלל.
איך עולם העיצוב ייראה עוד עשור?
אני לא מפחדת מה־AI ואני חושבת שבסוף זה עוד כלי שצריך ללמוד איך להשתמש בו והוא לא יכול להחליף תהליך עיצובי מעמיק. באופן כללי אני חושבת שבכל תחום, שינויים קורים בתנועת מטוטלת, תמיד יש מעגליות כלשהי, אז אני חושבת שאולי הטכנולוגיה וה־AI יגיעו לפיק וזה ייצור תנועת נגד.
מה שם החיבה שלך?
נורי /נורקי / נורה.
קיצור מקלדת אהוב?
קונטרול y באילוסטרייטור עושה רנטגן ותמיד חושף איזה משהו מעניין ומגניב.