הכירו את מירי, בוגרת המכון הטכנולוגי וילידת 1991 משכונת כפר שלם שבדרום תל־אביב. לפני חודש היגרה לפסטורליה באופן זמני, אך מחכה כבר לחזור לכאוס המוכר ואהוב. האהבה העיקרית שלה היא לטיפוגרפיה ואותיות, בין אם הן מגיעות על מסך או בפרינט ופורמטים מדופדפים. היא מתחילה כל פרויקט מבריינסטורמינג וסקיצות ידניות, גם אם מדובר בווירפריימז. מירי מאמינה שלעיצוב יש כח להשפיע ולשנות, ושיש למעצבים ומעצבות את הזכות והחובה להיות מחוברים למה שנעשה בעולם ולהציף נושאים שחשובים לנו.

היא הגיעה מעולם אחר לגמרי, עולם טכני וממושטר של מספרים ופקודות ושורות קוד. אבל מפגש מפתיע עם נסיבות קודרות שכנעו אותה לערוק לתקשורת חזותית, בשעה שחברים שלמדו מדעי המחשב בבניין ליד, היו בטוחים שיצאה מדעתה עם ה׳לימודי ציורים ומה את עושה שם כל היום׳.

השנה היא הגישה את פרויקט הגמר שלה ״ואז הגיע מוות״, פרשנות חזותית לתהליך ההתמודדות עם מוות, שנעשה כולו בטיפוגרפיה ידנית, וזכה בפרס אאא לקידום ועידוד היצירה בתחום הטיפוגרפיה.

היי. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

שוחה בביורוקרטיה, מאוד לא כיף להיות מבוגר. הבנק נזכר שיש חשבון רדום על שמי. מאז שנולדתי. ועכשיו אני צריכה להגיע פיזית לסניף על מנת לאשר את זהותי בפני בנקאי שלא מוכן לסגור את החשבון שלא ידעתי על קיומו עד שלא אגיע. עמלות, אגב, ניתן לגבות גם מבלי לוודא שאני זו אני.

איפה את עובדת עכשיו?

אני מרגישה שכולם במירוץ הפסיכי של למצוא עבודה באחד הסטודיואים או חברות המוצר בכל מחיר. אני עוד לא שם. חשוב לי להגיע למקום שמעודד יצירתיות ויזמות, ומעריך את האנשים שעובדים בו. זה קריטי.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

התגובה האינסטנקטיבית שלי היא לבד, אבל יש ערך גדול בעיני לעבודה בצוות, אפילו ברמה של לזרוק תהיה לחלל האוויר ולקבל פידבק מיידי. צוות שיש בו איזון נכון של יוצרים מתחומים שונים יכול לטוס.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

עובדת על ״בקרוב אצלכם״, תערוכת יחיד שלי (יאבּאלה!!) שעולה שבוע הבא במאז״ה 9. התערוכה תכיל חלקים מפרויקט הגמר שלי יחד עם סקיצות וטסטים שלא הוצגו ותעלה ב־1.1.19 בשעה 19:30. בואו להגיד היי!

מה הדבר הכי טוב שקרה לך השנה?

עזבתי את הדירה המשוגעת שלי ואת השכנים המשוגעים לא פחות.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

חצי משפט ששמעתי ברחוב, מחשבות, סיטואציות. אני מאוד אוהבת טקסטים ומילים, ושורה טובה משיר בינוני יכולה לזרוק אותי לרצף של עבודה.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

קליפים ביוטיוב ואונליין שופינג. גם כשיש מוזה 🙂

מה את עושה בשביל הכיף?

לחפש מוזיקה ואוכל וטעמים חדשים, או בינג׳ חסר פרופורציות (השיא שלי הוא 17 פרקים ברצף. כן!). אני בן אדם סופר עירוני אבל לאחרונה גיליתי את היער וזה מהמם. חברה שלי גרה צמוד ליער המגינים ושכנעה אותי לבוא לטיול של בוקר ובעצם הכל בזכותה. זה מאוד לא אופייני לי, אני חשה אי־נוחות בגינה. אולי זה הפוסט-תואר. או הגיל

יש לך הרגל מגונה?

24x7 asos.com

מה משך אותך לתחום העיצוב?

לפני חמש שנים לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא ״תקשורת חזותית״. הייתי בלופ דיי סטנדרטי - מגמה טכנולוגית, עתודה, צבא. התמחיתי בתכנון והקמה של רשתות תקשורת וקשקשתי בשוליים תוך כדי טרבלשוטינג. היה ברור איפה אני אלמד ובמה אעבוד. משכורות גבוהות, שעמום המחץ. כשהייתי בשירות קבע קרה לי אסון במשפחה, שהיה, כפי שאסונות נוטים להיות, נקודת המפנה בחיי.

מפגש עם מוות ואבדן זרק אותי לחפש את מה שאני באמת רוצה לעשות בחיים, איפה הפּאשן. כשגיליתי את התחום הייתי בהלם. הלם! נפתח בפניי עולם שלם וחשבתי, הולי פריקין שיט, ככה זה מרגיש לעשות משהו שאתה אוהב? מדהים.

את המגזין ״דה הל ווי וויל״ עיצבתי בקורס ״מגזין״, בהנחיית גולן גפני, בשנה ד׳. שם המגזין נועד להביע כח, התרסה ואמונה עצמית. הרגשתי שהשיח סביבי מאוד משתדל להסביר לי ש״גם אשה יכולה״. הגישה הזו משדרת שהתפיסה היא שאשה לא יכולה, והנה מרגיעים אותי שהמגדר שלי לא יהווה מכשול. תודה, אבל לא תודה. כמובן שאנחנו יכולות ואנחנו נעשה, גאד דאמט.
בחרתי ליצור מגזין המאגד ומציג סיפורים של נשים פורצות דרך בכל צבע, גיל או עיסוק. בהתאם לכך החלטתי לשים דגש על הדמויות אותן אני בוחרת להציג, ומה המשמעות של הצגתן כמודל עבור קהל קוראות צעיר. בגליון מופיעות בין היתר קלודט קולווין, גלוריה סטיינם, פטי סמית׳, איריס ואן הרפן ואיריס אפפל. המגזין מציג נשים מעוררות השראה מדיסיפלינות שונות, ומכיל כתבות מרכזיות מתחלפות יחד עם מדורים קבועים. הסקיצות הראשונות היו קשוחות ופאנקיות, ועם התגבשות הקונספט הבנתי שאני מכוונת לחווית דפדוף מרעננת יותר. טיפוגרפיה אינטנסיבית שולבה יחד עם חללים שמאפשרים מרווח נשימה, ולכל כתבה ומדור נוספו איורים ברוח התוכן המוצג. בנוסף, עיצבתי שלושה קאברים לחודשים העוקבים.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

בצלאל, שנקר וחולון. בשנקר נפסלתי מייד, בבצלאל הגעתי לשלב הסופי ובסוף לא. אחת המראיינות שלי בבצלאל תפסה אותי ואמרה שהיא לא יודעת אם אני אעבור או לא אבל במידה ולא אין סיכוי שאני הולכת למקום אחר ואני חייבת לחזור שנה הבאה. אני עדיין חושבת על זה.

איזה מרצה השפיע/ה עליך במיוחד?

דוד מוסקוביץ׳ ואיתמר חייפץ acheter cialis generique belgique. מעצבים עם אהבה אדירה לתחום בו הם עוסקים. העבודה מולם אפשרה לי חופש יצירתי יחד עם כלים עיצוביים וגישתיים שהצליחו להשליט סדר ולוגיקה בכאוס של חומר גלם לא מעובד.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

מעריכה את פולה שר האגדית. העבודה שלה עם טיפוגרפיה ואותיות מרתקת בעיני. היא מעצבת מעוררת השראה, שאמרה שהדרך הטובה ביותר להשיג עיצוב רציני היא להיות באופן מוחלט וגמור בלתי כשירה לעבודה. אי אפשר שלא להתאהב. הנה הרצאת טד מרתקת עם פולה.

מה היית עושה או במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

מקעקעת, חלום סודי. אולי מתישהו בעתיד.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

אני מאוד מתעניינת בעבודה עם טקסטיל, ביגוד, השפעה של פרינט על בדים ומרקמים. הייתי רוצה לגלות את האפשרויות שקיימות בכיוון הזה. לטווח הרחוק, אני נקרעת בין החלום הקלאסי על מקום פיזי משלי, ובין הרצון להיות מסוגלת לעבוד בכל רגע נתון מכל מקום בעולם.

בפינת ההמלצות אנחנו מבקשים המלצות שונות מהטאלנטים שלנו.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת:

שירת הסירנה של עירית לינור, קראתי מספר דו־ספרתי של פעמים.

המלצה על ספר עיצוב:

בשיטוט בחנות ספרים באלנבי נתקלתי בספר ישן בסינית, כרוך בכריכת קטיפה אדומה שעליה מוטבעות בזהב אותיות ומילים שאני לא אוכל לקרוא בחיים. העמודים המתפוררים והטיפוגרפיה הפדנטית בפנים, ואו. אולי זה בכלל ספר מתכונים מפואר. לכו לחפש אוצרות.

המלצה על אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים:

בדוק מכירים. גרילה גירלז.

בספר תורה - נשבעים שלא הכרנו.

באמת??! בעולם בו אישי ציבור ״לובשים״ מחאה, זועקים אותה מגגות וזורקים בחלוף הבאזז, הן קבוצה של אמניות פמיניסטיות אקטיביסטיות אנונימיות הפועלות כבר מעל שלושה עשורים למען מאבק בסקסיזם ובגזענות בתוך עולם האמנות.

מהו הפונט העברי האולטימטיבי שלך? ומהו הפונט הלועזי?

תעמולה של אאא (גם וגם).

המלצה על פלייליסט ביוטיוב או טראק ספציפי:

יאייג'י היא מוזיקאית קוריאנית-אמריקאית שאני מאוד אוהבת. היא קולית ולא מתאמצת ועושה מאמבל־ראפ שיגרום לך לרחף על ענן. השיר הזה הוא האהוב עלי מתוך האי־פי השני שלה (שנקרא ״אי־פי2״. גאונה).

ולסיום: כתבי את המילה הבאה בכתב היד שלך: ״סופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס״.