הכירו את דניל, בן 23 וסטודנט שנה ג׳ בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. גדל בקייב והגיע לתחום האומנות בגיל יחסית מוקדם - בגיל 11 התחיל ללמוד רישום אקדמי ובגיל 13 התחיל לראשונה לעסוק בתוכנות תלת־ממד. בגיל 16 התחיל להתעניין בעיצוב ובאותו הזמן גם הגיע לביקור בישראל. במהלך הביקור הגיע בפעם הראשונה לבצלאל וכשראה את עבודות הסטודנטים במסדרונות ידע שהוא ילמד שם. שנה אחרי זה עלה לארץ. בעבודות שלו הוא אוהב לשלב בין איור, תלת־ממד, לטרינג וטיפוגרפיה מורכבת. כשהוא ניגש לעצב, דניל משלב צבעים, צורות, טיפוגרפיה ואת המרחקים ביניהם. השילוב שלהם ביחד יוצרים בעיניו תחושה משכנעת של אחדות ושלמות. בזמנו הפנוי תמצאו אותו מצייר בצבעי שמן, עושה ספורט כדי לנקות את הראש ורואה סרטים שנותנים לו השראה.

היי דניל. מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי! הכל בסדר, תפסתם אותי בלונדון השבוע.

איפה אתה עובד עכשיו?

בינתיים אני עצמאי.

אתה מעדיף לעבוד לבד או בצוות?

זה ממש תלוי בפרויקט ובאנשים, אבל אני תמיד פתוח לעבודה בקבוצה וללמוד דברים חדשים מאנשים אחרים.

על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

יכול להגיד שלא מזמן היה לי תרגיל מאתגר בלימודים. כרזה לסרט בשיתוף פעולה עם סם שפיגל. האתגר היה גם בנושא וגם בפלטת הצבעים והסטייל שאני לא רגיל להשתמש בהם. הסרט הוא על 2 בנות במסיבת בת מצווה. הייתי צריך לעזוב את הצבע השחור וטיפוגרפיה מונומנטלית ולהשתמש יותר בפלטה ורודה סגולה ואלמנטים אחרים, כדי להגיע לתוצאה ויזואליות משכנעת של ילדים בגיל 13, אבל באותו הזמן להישאר המעצב שאני ולהשתמש בכלים שרכשתי.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

מבחינתי זה צורך כמו לאכול או לשתות, אני יוצא החוצה ורואה צבע ממש יפה של השמיים או שומע שיר חדש שנשאר לי בראש ויש לי כבר רעיון ורצון לעשות עם זה משהו.

מה אתה עושה כשאין לך מוזה?

אם זה קורה בערב אני נוסע לתל אביב, לאחד מבתי קפה ומסעדות שאני אוהב. כשיש הרבה אנשים ומוזיקה, זה עוזר לי גם לנקות את הראש. שם אני פוגש אנשים וסיפורים מעניינים וזה עוזר לי להתרענן ולזכור שגם אחרי שעות מול המחשב, ההשראה מגיעה אליי מסיטואציות שונות בחיים.

מה אתה עושה בשביל הכיף?

נראה לי כשאני מעצב באופן כללי זה כיף, אבל הכי כיף לי זה לעצב בשביל עצמי.

יצא לך לטייל בחו״ל?

לגבי לטייל אני תמיד אגיד ברלין. יש בעיר הזו משהו משהו מיוחד בשבילי, שתמיד מזכיר לי את קייב, העיר שבה גדלתי.

מה משך אותך לתחום?

כשהייתי ילד אני זוכר איך הסתכלתי על השלטים של חנויות אופנה יוקרתיות בקייב, והטיפוגרפיה בלוגו של “Bally” מעל החנות שלהם ממש תפסה אותי, זה גם מותג שאמא שלי ממש אוהבת. מאז שהייתי קטן הרגשתי שיש איזשהו כוח וכבוד באותיות הנכונות. בשבילי טיפוגרפיה טובה בלוגו מסמלת כבוד, איכות וטעם טוב.

פוסטר מתוך פרויקט אישי של דניל ״100 פוסטרים ב100 ימים״ כלומר לעשות 100 פוסטרים וכל פוסטר נעשה ביום אחד.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

לבצלאל ושנקר. בסוף בחרתי בבצלאל.

תן לנו ציטוט שיעורר בנו השראה

All grown-ups were once children... but only few of them remember it. Antoine de Saint-Exupéry, The Little Prince.

איזה מרצה השפיעה עליך במיוחד?

דני בייקון.

איזה מעצב/ת השפיע/ה עליך יותר מכל?

הייתי אומר שלא מעצב ספציפי, אלא סגנון שהשפיע - קונסטרוקטיביזם סובייטי.

במה היית עוסק אם לא היית מעצב?

מנתח או כלכלן.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

מאמין שבסטודיו שלי בברלין.

בפינת ההמלצות אנחנו מבקשים המלצות שונות מהטאלנטים שלנו.
המלצה על ספר עיצוב:

“Graphic Design Is (…) Not Innocent”.

המלצה על אתר השראה מדליק שאנחנו לא מכירים.

https://ussr.obys.agency

באיזה פונט אתה רוצה שיכתבו על המצבה שלך?

חיים?

המלצה מוזיקלית:

menahan street band home again

מהי משמעות החיים?

להיות כל יום עם הרגשה שאתה במקום הנכון.

איך עולם העיצוב ייראה עוד עשור?

Motion Design זה העתיד שלנו.

ולסיום, כתוב את המילה הבאה בכתב היד שלך: