הכירו את גליה, שנולדה בסיביר בשנת 1996. מאז שעלתה לישראל בשנת 2012, היא מתגוררת בחיפה. היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה ועוסקת באנימציה, עיצוב ואיור. מה שהיא הכי אוהבת בעיצוב הוא היכולת לעורר רגש בקרב אנשים. בזמנה הפנוי היא נהנית לבלות עם משפחה וחברים, להתאמן, לצפות בסרטים וסדרות, לקרוא ולטייל.

היי גליה, מה שלומך? איפה אנחנו תופסים אותך השבוע?

היי, שלומי מצוין! בדיוק התחלתי עבודה חדשה, אז אני בעיקר לומדת המון ואחר הצהריים אני עובדת על פרויקטים שלי כעצמאית.

איפה את עובדת עכשיו?

השבוע אני עובדת בסטודיו הביתי שלי. בבקרים אני עובדת בסטודיו אינסייט, במחלקה שמייצרת תוכן ויזואלי לבתי קולנוע בארץ ובעולם. אני לומדת המון על עבודת צוות וייצור תוכן מקצועי. כעצמאית אני עובדת כרגע על שני פרויקטים באנימציה. הראשון הוא פרויקט מסחרי עבור אוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם תמר קרוון המהממת כבמאית ומפיקה, ועם קטיה אלי המוכשרת. הפרויקט השני הוא עיצוב והנפשה של קטעים אנימטיביים עבור סרט דוקומנטרי. שחר קובר, שהיה גם מרצה שלי בויצו, הזמין אותי להצטרף לפרויקט ואני מאוד מתרגשת להמשיך ללמוד ממנו גם עכשיו.

נשמע נהדר. על איזה פרויקט מעניין עבדת לאחרונה?

מיתגתי ליין הופעות סטנד־אפ בשפה הרוסית. הפרויקט הוקם ביוזמת אנשים שאין להם רקע בעולם הסטנד־אפ, וזה חלק מהקונספט. כבר תקופה ארוכה שלא יצא לי לעסוק במיתוג, והתגעגעתי לזה מאוד. נהנתי לפתח שפה גרפית שכללה לוגו, פוסטרים ומושן גרפיקס.

את מעדיפה לעבוד לבד או בצוות?

תלוי פרויקט, אבל לרוב בצוות. אני מאמינה שאפשר להגיע לדברים מעניינים יותר דרך שיח ועבודה משותפת.

מה גורם לך להתרגש ולרצות לעצב וליצור?

התגובות של אנשים – בין אם אלו לקוחות, קולגות, או אפילו אנשים זרים. עם הזמן הבנתי שאני לא מאמינה בליצור למגירה. עבורי, השיתוף והחשיפה של היצירות שלי לעולם הם מה שממלא אותי ומעניק לי השראה להמשיך ליצור.

אנימציה שיצרה גליה במסגרת פסטיבל אאוטליין 2023. נושא התערוכה עסק בנחמה ותקווה, בהרס ובנייה מחדש. ״חיפשתי דימוי שיסמל התחדשות וצמיחה״, מספרת גליה, ״הגעתי לחיי הפרפר, שהם ברי חלוף אך מלאים ביופי וקלילות״.

מה את עושה כשאין לך מוזה?

זה תלוי בסיטואציה. לרוב אני צריכה לדבר עם מישהו, אפילו שיחת טלפון עם אחותי, חברות או בן זוגי יכולה להוביל לפתרון. פשוט לזרוק את כל המחשבות, גם אם זה נשמע הכי טיפשי. בדרך כלל זה עוזר לרעיונות לזרום ולהתגבש למשהו טוב יותר. בנוסף, אני אוהבת להסתכל על ציורים שלי מילדות. למזלי, אמא שלי שמרה תיקיות של עבודות שלי מהגן ומבית ספר יסודי, והיה לי חשוב להביא אותם איתי לארץ. אני מוצאת בהם הרבה נחמה ועניין כשאין לי מוזה.

מה את עושה בשביל הכיף?

אני אוהבת ספורט – יוגה, ריצה, HIIT וכו׳. אני גם אוהבת להכין תכשיטים מחרוזים, לחדש ולשנות דברים בבית, לתפור, ולצייר כמובן.

יצא לך לטייל בחו״ל?

טיילתי באירופה, אבל לא טסתי לחו״ל כבר שנה וחצי, וזה מרגיש כמו נצח! בקיץ אני מתכננת לטוס בפעם הראשונה לגיאורגיה, לחתונה של חברים, ואני ממש מחכה לזה!

מה משך אותך לתחום?

כמו לרוב הילדים ברוסיה, היו לי עיסוקים נוספים מחוץ לבית הספר. רקדתי בלט מגיל 4, ואולי משם נשארה לי המשיכה לתנועה וחוש קצב. מאוחר יותר התחלתי ללמוד רישום אקדמי, ותחושת ההצלחה נתנה לי דרייב להמשיך לעסוק בזה. אחר־כך כבר לקחתי מיוזמתי קורסים של רישום פורטרט ורישום שמן, ובתיכון בארץ המשכתי למגמת אומנות.

MAKOM.IL הוא מחנה קיץ בינלאומי לילדים דוברי רוסית, ומתקיים בארץ כבר 15 שנה. ״בשלוש השנים האחרונות יצרתי שפה גרפית לכל מחזור, ועבדתי כארט־דירקטורית במחנה עצמו. השפה הגרפית מבוססת על התמה המרכזית של כל מחזור: לילדים – בניית עיר, שמתבטאת דרך אלמנטים מעולם היצירה. לבני הנוער – חיפוש אחר מקום רוחני/ממשי/מחשבתי/חברתי, שתרגמתי למשחק איקס־עיגול, המסמל חיפוש אחר המקום האסטרטגי הנכון. עם הזמן הבנתי שלטרינג הוא כלי שמאזן בין קביעות להתחדשות, ומאפשר לי לשמור על העוגן המרכזי ועדיין ליצור שפה ייחודית לכל מחזור.״

תני לנו ציטוט שיעורר בנו השראה

לא מזמן שמעתי משפט בהקשר לטניס שתפס אותי. זה תרגום חופשי שלי מרוסית:
״חובבנים משחקים כשהם רוצים – מקצוענים משחקים תמיד.״
זה הזכיר לי שאם אני רוצה להגיע להישגים, אני צריכה להמשיך, גם כשקשה.

לאן ניסית להתקבל ללימודים ולאן התקבלת?

אף פעם לא ניסיתי להתקבל לשנקר או בצלאל. כשהייתי בקבע בצבא, לקחתי יום מחלה בשביל להגיע למיונים בויצו. התקבלתי.

איזה מרצה השפיע/ה עלייך במיוחד?

אונה שגב. שנה א׳ נפתחה עם קורס "יסודות הטיפוגרפיה". באיור היה לי ביטחון וניסיון קודם, אבל את עולם הטיפוגרפיה פגשתי דרכה, ואני לא אשכח את זה. נהנתי ללמוד ממנה, בהחלט אישה מעוררת השראה.

ושחר קובר. מעבר לזה שהוא מאייר מופלא, הוא בן אדם ומרצה מדהים. יש עוד הרבה. אני אוהבת ללמוד מאנשים אחרים.

במה היית עוסקת אם לא היית מעצבת?

בזמני משבר עלו לי כמה אופציות שעדיין קשורות לתחום בצורה כזו או אחרת: ציפורניים, קעקועים, גינון.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

השאלה הזאת ממש חשובה, אבל אף פעם אין לי תשובה חד משמעית. כנראה שאמשיך לעסוק ביצירה ואנימציה. אולי אהיה ארט דיירקטורית.

ספר פרוזה/עיון אחרון שקראת

תמונתו של דוריאן גריי – אוסקר ווילד.

יש לך המלצה מוזיקלית?

זה אחד ה־Tiny Desk האהובים עליי – הופעה של המפיק המוזיקלי Fred Again:

מהי משמעות החיים?

אהבה.

איך עולם העיצוב ייראה בעוד עשור?

אני מאמינה שהוא ימשיך להיות מגוון ומקסים, רק עם הרבה יותר כלים. מעניין איזה רזולוציות יהיו למובייל ודסקטופ.

מה שם החיבה שלך?

וואו, ברוסית יש כ״כ הרבה גרסאות לשמות. אצלי זה: גַּלוֹצ׳קה, גַּלוּלה, גַּלוּסיק... וגם בתעודת זהות אני גלינה, יום יבוא ואשנה רשמית לגליה.

קיצור מקלדת אהוב

cmd+shift+4

כתבי בבקשה את המילה הבאה בכתב היד שלך: